אילו היה רק מושחת - דיינו

ראש הממשלה אהוד אולמרט פצח לקראת ערב חג הפסח בסדרה של ראיונות לתקשורת. עיתונות, רדיו, טלוויזיה וגם כמה אתרי אינטרנט. ראיון רדף ראיון, ואצל כולם הקפיד אולמרט לחזור שוב ושוב על ההשמצות נגד מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. אולמרט, דמגוג שכמותו, חזר וטען שהמבקר "סוחב" את הדוח בפרשת כרמיה כדי להחזיקו במקום רגיש. מיותר כמעט לציין: מרבית העיתונאים אצלם התראיין נמנים עם כתבי/פרשני חצרו. לראיה: מצד אחד - הם נמנעו מלשאול את השאלות הקשות, ומצד שני - הם איפשרו לו להשתלח באופן מכוער, אלים וגס-רוח במבקר המדינה, ואפילו לא הקפידו לבקש את תגובתו של המבקר.

אולמרט לא גילה לציבור, כמובן, כי הוא האיש האחראי יותר מכל לסחבת. בתואנות שונות ומשונות הוא הצליח להרוויח כמה חודשים. גם בימים אלה הוא ופרקליטיו פועלים מתחת לפני השטח כדי לעכב את פרסום הדוח. הם מבקשים עוד ועוד מסמכים, עדויות, תרשומות וראיות, גם כאלה שאינם זכאים לקבל. מטרתם: לעשות דה-לגיטימציה למבקר ולהציגו כמי שאינו מאפשר לאולמרט להתגונן. כל זה אינו מפריע לאולמרט להמשיך ולהונות את התקשורת, ודרכה את הציבור, בטענה שהמבקר מתנכל לו. ולראיה, כביכול, היא העובדה שדוח הביקורת בנושא הכשלים בעורף בזמן המלחמה, כבר גובש, ואילו בפרשת הדירה בכרמיה טרם הוגש...

אולמרט יודע מה הוא עושה. מטיוטת הדוח שקיבל בפרשת כרמיה הוא יודע היטב עד כמה חמור מצבו, כי בתקופה הקרובה הוא צפוי לחקירות פליליות קשות ביותר, ובעיקר - כי קיצו הפוליטי קרוב יותר מתמיד. טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל הן עושות את העבודה. לנו היתה הזכות והחובה לחשוף את פרשת השוחד שקיבל בפרויקט כרמיה. עכשיו על היועמ"ש והמשטרה להשלים את המלאכה.

אולמרט לא יוכל להימלט. אנחנו כאן נמשיך לעשות את העבודה, במיוחד בגלל הצירוף הקטלני של תכונותיו השליליות, המסכנות את מדינת ישראל:

• אילו היה רק מושחת - דיינו;

• אילו היה רק מקבל שוחד - דיינו;

• אילו היה רק שקרן - דיינו;

• אילו היה רק דמגוג - דיינו;

• אילו היה רק מאחז עיניים - דיינו;

• אילו היה רק בוגד בחבריו - דיינו;

• אילו היה רק רשלן - דיינו;

• אילו היה רק נוהג באלימות מילולית - דיינו;

• אילו היה רק מתגולל על המבקר בביקורת מגמתית - דיינו;

• אילו היה רק משטה בתקשורת - דיינו;

• אילו היה רק מערים על הציבור הרחב - דיינו;

• אילו היה רק מנצל לרעה את תפקידו - דיינו;

• אילו היה רק רמאי פוליטי - דיינו;

• אילו היה רק מתעתע בעמיתיו-שריו - דיינו;

• אילו היה רק מתנהג ליריביו ברשעות - דיינו.

אך לא. אולמרט הוא בעל תכונות גרועות בהרבה מאלה המתוארות לעיל. הזהרתי ממנו ערב הבחירות לכנסת ה-17 והתרעתי כבר אז על שתיקת התקשורת. הצבעתי כבר אז על העבירות הפליליות שביצע בשורה של פרשות, והנה עתה אני שב ומזהיר: אולמרט מסוכן לישראל. הוא האיש האחראי יותר מכל למלחמה הכושלת מול החיזבאללה; הוא האיש ששלח חיילים צעירים אל מותם, מבלי שביצע את ההכנות הנדרשות, ומבלי שבדק את מוכנות העורף; הוא האיש שבגללו נפגע כוח ההרתעה של ישראל; הוא האיש שכבר רואה במלחמה הכושלת ובחורבן הצפון "זיכרון רחוק"; הוא האיש שבגללו הנשיא בשאר אסד מעז להרים ראש ולהכין את צבא סוריה לעימות כולל עם ישראל; הוא ראש הממשלה הרע והמושחת ביותר שהיה למדינת ישראל.

אולמרט עשה ועושה כל שהוא יכול כדי להציל את עורו מאימת הדין. כדי לסכל פרסום הדוח בפרשת השוחד שקיבל בפרשת כרמיה, הוא פועל, ממש בימים אלה, כדי להשמיץ את מבקר המדינה וכדי להטיל דופי בממצאיו. מילא הפגיעה במבקר והצגתו, שומו שמיים, כמי שנזקק לטיפול פסיכיאטרי; מילא התנהגותו הנלוזה והמופקרת כלפי עובדי מדינה בכירים; מילא השימוש שהוא עושה בפקידים בכירים במשרד ראש הממשלה, כדי להשיג את מטרותיו האישיות. אלא שבשל המצוקה אליה נקלע, החל אולמרט לנקוט שורה של מהלכים מדיניים בעייתיים, שנועדו, בראש וראשונה, לקבוע סדר-יום חדש ולהרתיע את מבקר המדינה ואת היועץ המשפטי לממשלה מלמצות עימו את הדין. אם היה הדבר תלוי רק בו - ואין הדבר כך, אולמרט הוא בדיוק האיש שלא יהסס אפילו להכריז על משטר צבאי, כדי להחזיק בשלטון ולהאחז בקרנות המזבח. עד כדי כך הוא חסר עכבות.

אזרחים יקרים: ראו, הוזהרתם.