שר הפנים, עו"ד רוני בר-און, הופיע אמש (30.4) בטלוויזיה ואמר כי ראש הממשלה אינו חייב להתפטר לאחר דוח וינוגרד. הוא החזיק בידו, כביכול, את דפי הדוח, ו"קרא" מתוכו כי הוועדה אומרת, כביכול, שעדיף שראש הממשלה לא יתפטר, ושהוא בעצמו יתקן את הליקויים. בר-און הוסיף ואמר, שהוא קורא מתוך עמוד 39 של הדוח.
דבריו של בר-און הם תערובת של בלוף וחוצפה, ואינני יודע מה גדול ממה. הוא הניח, אולי, שהצופים לא יעיינו בדוח. הוא שכח, משום מה, שהדוח הופץ באותה שעה באינטרנט, וכל אזרח יכול לקרוא בו - תופעה חיובית כשלעצמה.
ראשית, עמוד 39 איננו מדבר בשאלת האחריות האישית. הוא מטפל באירועים שבין שנת 2000 לשנת 2006, וכלל אינו נוגע בעניין אחריות אישיות וכדומה. זה הבלוף הקטן. בראון יכול לתרץ אותו, אולי, בכך שמרוב בלבול וחפזון טעה במספר העמוד.
העמודים האמיתיים שבהם דנה ועדת וינגורד בשאלת המלצה אפשרית שראש הממשלה ושר הביטחון יתפטרו, הם עמודים 25 ו-26 בדוח. הבה ונקרא את המשפטים הרלוונטיים, ההשמטות לשם קיצור אינן גורעות מתוכן הדברים:
"יש לנהוג זהירות בהמלצות אישיות. לא טוב שנחליף את שיקול דעתם של הממונים על החלטות אישיות בשיקול דעתנו... לממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל הסמכות לגבי אנשי צבא. בידי ראש הממשלה הסמכות בכל הנוגע לשרים. בידי הציבור והכנסת הסמכות בכל הנוגע לממשלה - בבחירות ובהצעת אי-אמון בכנסת".
המשמעות פשוטה וברורה: ועדת וינוגרד סבורה שההחלטה אם לפטר פלוני היא בידי מי שמינה אותו. במקרה של ראש הממשלה ושר הביטחון - הסמכות היא בידי הממשלה והכנסת. כלומר, הוועדה אינה קובעת שעדיף שראש הממשלה לא יתפטר, אלא יתקן את הליקויים. היא פשוט לא מחוה דעה בנושא זה, ומעבירה את הכדור לממשלה, לכנסת ולציבור.
האם הציבור יכול להדיח את ראש הממשלה והשרים רק בבחירות? לאו דווקא. ועדת וינוגרד ממשיכה ואומרת: "בידי הציבור כוח רב ללחוץ על נציגיו להתפטר". כלומר, חוץ מהצבעת אי-אמון מיד, או בחירות בעתיד, יכול הציבור כבר עתה להביא להתפטרות ראש הממשלה, על-ידי לחץ ציבורי. כך עושים בדמוקרטיה.
מה יקרה, אם הממשלה והכנסת יסרבו להדיח את ראש הממשלה? מה יקרה אם ארוכה הדרך לבחירות? ומה יקרה אם הציבור לא ירים קול צעקה חזק? ועדת וינוגרד מציעה מסלול נוסף: היא עצמה תמליץ להדיח את ראש הממשלה ושר הביטחון.
כך אומרת הוועדה: "עם זאת, אין פירוש הדבר (העברת סמכות ההדחה לממשלה ולכנסת) הימנעות מלהמליץ המלצות אישיות, אם הן מחויבות... במקרים חריגים ובולטים, הוועדה מוסמכת וחייבת להמליץ המלצות אישיות... איננו קובעים כבר עתה כי לא נקבע המלצות אישיות, כי לעתים אין אפשרות להגיע לתיקון הכרחי ודחוף, מבלי להחליף את אלו שמילאו תפקידי מפתח בכשלים שנבדקו. ההחלטה אם לקבוע המלצות אישיות תופיע אצלנו בדוח הסופי".
במילים פשוטות: הוועדה מצאה כשלים חמורים אצל אולמרט ופרץ. מי שצריך להחליט להדיחם הם הממשלה, הכנסת והציבור. אם הם לא יעשו זאת - שומרת הוועדה לעצמה את הזכות להגיש המלצות ברוח זו בדוח הסופי שלה, כנראה בעוד כשלושה חודשים. הוועדה אינה ממליצה או קובעת, שאולמרט ופרץ יכולים, ואולי חייבים, להמשיך בתפקידם. הגרסה של בראון היא פשוט בלוף.
