הטרור האנרכיסטי

מזה חודשים רבים, מתמודדת המדינה ביחסה הדואלי לפעילי ה"אנרכיסטים נגד הגדר". בשבוע שעבר הדבר גרם לתסיסה צבורית עקב הארועים המתוקשרים ומצולמים בתקרית שבדרום הר חברון. קצין צה"ל בתפקיד מ"פ הועמד בעין הסערה, והמערכת הצבאית, הפוליטית ואף הציבורית רוגשת ומתפתלת, ומתפלפלת איך לנהוג איך להגיב ובעצם מה לעשות. תגובות הנעות מקיצוניות אחת לחברתה, מהדחה ועד הענקת צל"ש. אי הבנת המציאות וחוסר כלים מוסריים וערכיים לטיפול בטיפוסים האנרכיסטיים, הם מקור הבעיה.

אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול כל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכות והן על בעל הסמכות. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה. לאורך ההיסטוריה של האנרכיזם יש התנגדות לגדרות ולתפקוד שלהן - בין אם אלו גדרות שנועדו לשמירה על זכויות קניין של בעלי אחוזות; גדרות של מחנות מעצר וריכוז, או של בתי כלא; גדרות גטאות; או גדרות גבול שנועדו לחצוץ בין אנשים ממדינות שונות. לפי גישה זו, גדרות ממלאות תפקיד בדיכוי.

בניגוד לפושעים מן השורה, המכירים בקיומו של חוק אולם במודע עוברים עליו, האנרכיסט מעצם הגדרתו שולל את 'עצם היות החוק'. ולכן הטיפול צריך להיות שונה מהטיפול בפורע חוק. בבואנו לדון בדרך למיגור תופעה זו עלינו ללכת אל מקורותינו היהודיים ולשאוב משם את היחס הערכי ודרך הפעולה, למקרים אלו.

נפנה אל מוסר הנביאים. בספר שמואל ב (כב, כו-כז) כתוב: "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם. עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל. עליך לפעול מול כל יריב על-פי עולם המוסרי של היריב. ההפך הגמור מן הדעה הרווחת במקומותינו בו עלינו גם כלפי פראי אדם להתנהג כבני תרבות. אולם לא רק התנ"ך מחנך לכך גם חז"ל התלמוד במסכת בבא קמא (דף לח ע"א) דן ביחס לגויים אשר אינם מקיימים את המוסר הבסיסי ביותר הנדרש מבן אנוש, שהתורה מחילה עליו, קרי 7 מצוות בני נח. וכך אומר התלמוד: "א"ר אבהו אמר קרא: 'עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים" - ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיוון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל". פשוט חד וחלק אתה שולל את איסור הגזל (שהיא אחת מ-7 המצוות) ממונך הותר - אין איסור ליהודי לגזול אותך. הוא הדין כלפי האנרכיסטים, אם אינם מכירים בכל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית, אל להם לצפות להגנת החוק או עשיית דין במי שמתגונן מפניהם בדרכים אלימות.

לא פעם אנו שומעים את הטענה: 'אתה רוצה שנרד לרמה שלהם?!' הרי חס וחלילה נהפך להיות כמותם - הכיבוש משחית! נראה מה חז"ל עונים לטענות מצטדקות מעין אלו? חז"ל באים בטענות אל הבל שהוא בעצם אשם בזה שקין הרגו, בגלל שנכנע לצו המוסרי שלו כאשר התעמת עם קין החסר כל מעצור מוסרי. כך דרשו במדרש רבה (בראשית פרשה כב פסקה יז) "אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין תלמוד לומר 'ויקם' אלא מלמד שהיה (=קין) נתון תחתיו. אמר לו (=קין): שנינו בעולם. מה את הולך ואומר לאבא? נתמלא עליו (=הבל) רחמים. מיד עמד עליו (=קין) והרגו". ומסיקים מזה חז"ל מסקנה לדורות: "מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך" (בתרגום לעברית: ממקרה זה אנו אומרים: טוב לא תעשה לאיש רע, ולא יגיע בך רעה) ובמדרש אחר (תנחומא בראשית פרק ט ) הם מתארים את צעקת הקוזק הנגזל - קין: "וקין רודף אחריו, מהר לבקעה ומבקעה להר, עד שנתאחזו זה בזה. ונצח הבל אל קין ונפל תחתיו, וכשראה קין כך התחיל צווח" 'הבל אחי אל תעשה בי רעה', ורחם עליו והניחו ועמד והרגו. והקב"ה פונה לקין ושואל אותו "אי הבל אחיך" באים חז"ל (שם) ומסבירים את האינטונציה של שאלת האלוקים בפתיח "אֵי": א"ל (=הקב"ה לקין) ווי לו שריחם עליך ולא הרגך, כשנפלת תחתיו ואתה עמדת והרגת אותו".

אחד האסונות הפוקדים אותנו הוא ההתרפסות למוסר לא לנו. הרצון להראות כהבל קבל העולם הפסיאודו נאור ומתורבת (קרי הנוצרי), ולהצטלם יפה מול המדיה התקשורתית, במקום להיות מה שאנו באמת צריכים להיות - עם ישראל, עם בעל ערכים ומוסר יהודיים השונה בתכלית מהמוסר הנוצרי. אנו איננו בני הבל ולכן אל לנו להענות לדברי ההבל שהעולם, הנוצרי הזר לנו, מטיף לנו. אנו גם לא בני קין חסר הערכים המוחלט, אך תובע מהבל לשמור על ערכים. אנו בני שת, בני אנוש, בני אברהם יצחק ויעקב, בני הנביאים עלינו להיות נאמנים למוסר הנביאים (שמגילת העצמאות קבלה עליה) ולמסורת ישראל המובאת בחז"ל (שהקוד האתי של צה"ל אימץ). מן הראוי היה שהצבא והמדינה יפנימו ערכים אלו, ידעו כי במלחמתנו מול אויבינו עלינו לנהוג כלפי כל אויב ואויב לפי אמות המוסר שלו. ולא, נמצא את עצמו שותתי דמים כהבל, ודמי אחינו יזעקו אלינו מן האדמה.

פיק הברכים שפוקד את הפיקוד בצה"ל כמו את המערכת הפוליטית כל פעם שטרוריסטים אנרכיסטיים מגלגלים לפתחם דילמות מוסריות מעין אלו, כל כולה לא באה אלא בגלל שאין לצד הישראלי בעצם שום מוסר וערכים משלו. בעולם הפוסט מודרני, שהצבוריות הישראלית אמצה אל חיקה, הדוגל בהתנערות מן האמת המוחלטת, ומציג רק את "האמת היחסית" כך שאין כל נקודת שיפוט תקיפה אפריורי, ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא מאמין, תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר, ממילא משמיטה את צדקת דרכה במאבק מול הצד שכנגד. מול אותו צד הדבק ומאמין בצדקת דרכו, נלחם עליו בחרוף נפש, ומכאן הדרך קצרה וישירה ובלתי נמנעת למראות שחזינו בשבוע שעבר.

רק חזרה למקורותינו היהודיים, הפנמת ערכינו המוסריים המותאמים לאופי המאבק והאויב מולו אנו נלחמים, תביא מזור לחולי זה, ויכול גם נוכל להתגבר גם על הטרור האנרכיסטי, כמו גם על הטרור הערבי.