הקואליציה שמגבש ראש הממשלה, אריאל שרון, שבה חברות הליכוד, שינוי, המפד"ל ואולי גם האיחוד הלאומי, עשויה להביא להקמת ממשלה בתמיכה של 68 חברי כנסת. מדובר למעשה בממשלת מרכז, עם ימין קיצוני בתוכה. אולם התמיכה הזו אינה מובטחת לשרון כלל ועיקר.
בקרב חברי הליכוד מצטבר והולך כעס רב כלפי שרון. עניינו: שרון מתנהג כאילו הצלחת הליכוד היא הצלחתו שלו, לבדו. הוא מחלק את התיקים החשובים למפלגות אחרות, ואינו מותיר למעשה תיקים חשובים בידי הליכוד, מלבד אלה המובטחים (החוץ לנתניהו, והביטחון למופז). ובכלל - שרון מתנהג כאילו הכל מונח בכיסו. כאילו התמיכה בו מובטחת.
חברי כנסת בכירים בליכוד קובלים על גישה זו. לכן הם עומדים להערים קשיים על שרון. הם מבקשים לפעול כך ששרון יחויב להביא את ההסכמים לאישור מרכז הליכוד. חברי כנסת בכירים מתנגדים להעברת תיק המשפטים לשינוי. הם טוענים, כי מדובר בתיק בכיר, שהמחזיק בו עלול להכריע, בנסיבות מסוימות, את גורל הממשלה. לכן הם מתנגדים להעביר תיק זה לשינוי בכלל, וליוסף (טומי) לפיד בפרט, המוכר כמי שתומך כמעט אוטומטית בעמדות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה.
בניגוד לרושם שנוצר, גם במשרד המשפטים לא שמחים על שר המשפטים המיועד. זוכרים ללפיד התבטאויות קשות נגד אנשי הפרקליטות והיועמ"ש. יודעים היטב מי קרוב לאוזנו של לפיד, ומכירים את דעתם, השוללת את מינויים של עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין לבית המשפט העליון.
