ארכיטקטורה ארגונית: איך ולמה?

מערכות המידע הן סם החיים של ארגונים עסקיים. מידת ההטמעה של מערכות המידע והתפקיד שהן ממלאות במכלול הפעילות העסקית, שונה מארגון לארגון, אך על מרכזיות המחשב בחיי העסק המודרני ועל היותו בריח תיכון לפעילות העסקית- אין עוררין.

ארגונים רבים כורעים תחת העומס של מערכות מחשוב מורכבות מדי. מצב זה הינו פועל יוצא של טכנולוגיות מגוונות אשר התפתחו במשך הזמן ונוספו לארגון כמערכות נפרדות, לצד יישומים חדשים אשר התווספו אף הם, כצורך תפעולי.

על מנת שארגון יהיה תחרותי, מערכות ה-IT שלו צריכות להיות אינטגרטיביות ולתמוך ביכולתו של הארגון לייעל ולהצמיח את עסקיו. על מנת להשיג מטרות- על אלו, נדרשת תשתית IT גמישה שהינה בעלת 'מוכנות עסקית'.

ארכיטקטורה ארגונית, Enterprise Architecture (או EA), נועדה לגשר על הפער הקיים בין המטרות והיעדים העסקיים של הארגון ובין אופן מימושם באמצעות מערכות המידע התומכות.

הארכיטקטורה הארגונית עוסקת במיפוי ותכנון 4 רבדים של ארכיטקטורות בארגון:

1. ארכיטקטורה עסקית - EBA - מיפוי ותכנון היעדים,המטרות העסקיות והפעילות העסקית שנעשים על מנת להשיג יעדים ומטרות אלו.לאחר מיפוי למבנה ותהליכים עסקיים, יש לבדוק האם תהליכים אלו דורשים שינוי לצורך מימוש המטרות.

2. ארכיטקטורת המידע - EIA - מיפוי והגדרת המידע הנדרש לביצוע הפעילות העסקית, לצד התשובה כיצד יש לעבוד, לנהל ולתחזק מידע זה.

3. ארכיטקטורת המערכות - ETA - עוסקת במיפוי המערכות לתהליכים עסקיים ולמידע בו הן מטפלות, ולכן לזיהוי פערים בין התהליכים העסקיים ובין המערכות התומכות בהם. תוצר ארכיטקטורת המערכות הוא תכנון של מערכות הבנויות מאבני בנין מוגדרות ונשענות על סטנדרטים ותקנים מקובלים.

4. ארכיטקטורת התשתיות - ESA - הגדרת תשתיות תוכנה וחומרה הנדרשות בכדי לתמוך במערכות ובמידע הנ"ל.

פרויקט ארכיטקטורה ארגונית

פרויקט ארכיטקטורה ארגונית הינו מורכב ביותר ולכן הכרחי שייעשה על ידי ארכיטקט בעל בעל מיומנות גבוהה וניסיון רב. צוות הפרויקט המורכב מעובדי הארגון, מובל על ידי הארכיטקט הארגוני ומגובה על ידי הנהלת הארגון. הארכיטקט הארגוני מודע לכך שמטרתו הינה קידום העסק, יצירת התאמה מירבית בין צרכי הארגון לבין מערכות המידע, כאשר האמצעים לכך הינם: הטכנולוגיות ומערכות המידע.

ללא ההבנה שמערכות מידע וטכנולוגיות הן אמצעי בלבד, משמש הארכיטקט הארגוני כמנתח מערכות, ותו לא. על כן, מחייב תפקיד הארכיטקט שליטה בעולם העסקי של הארגון, ידע וניסיון במתודולוגיות הכוללות ליצירת ארכיטקטורה ארגונית, ניהול מערכות מידע, איסוף דרישות, יכולת הפעלת אנשים וניווט בעולם הפוליטי של הארגון, וכן הבנה של מערכות מידע ותשתיות.

ארכיטקט ארגוני איננו ארכיטקט טכנולוגי. ללא הבנת הצרכים העסקיים של הארגון מחד וללא ידע במערכות מידע וטכנולוגיות מאידך, יתקשה הארכיטקט הארגוני למצוא את הפתרונות האופטימלים לצרכי הארגון.

מתודולוגיית ביצוע הפרויקט

בשל מורכבות התהליך, ישנן מספר מתודולוגיות ו-Frameworks אשר מסייעות ומגדירות מהם השלבים הנדרשים ליישום בדרך ליצירת הארכיטקטורה הארגונית. קיימות מספר מתודולוגיות לביצוע פרוייקט ארכיטקטורה ארגונית:

1. מתודולוגיית ZACHMAN - מתודולוגייה זו, המובילה בתחום, מגדירה מטריצה העונה לשאלות המגדירות את הארכיטקטורה הארגונית.

2. מתודולוגיית TOGAF (או The Open Group Architecture Framework), מפרטת מטלות שיש לבצע בכדי ליישם ארכיטקטורה ארגונית. מאגר ה-TOGAF Standards Information Base, מספק חומר על תקנים וסטנדרטים המקובלים בתעשייה, בעזרתם ניתן להגדיר שירותים ורכיבים הנדרשים בארכיטקטורה.

לסיכום

קיים קשר ישיר בין הצלחה עסקית לבין טכנולוגיות מידע. ביכולתן של ההשקעות הנכונות ב-IT , להוביל את הארגון לרמות חדשות של יעילות, תחרותיות וזריזות עסקית. מכלל ההחלטות שמקבל הארגון בנוגע ל-IT, בחירת הטכנולוגיה לפיתוח ופריסת היישומים היא אולי החשובה ביותר. בדומה למרבית הטכנולוגיות, כלים וטכניקות לפיתוח יישומים -מתפתחים בגלים של חידושים. המעבר לטכנולוגיות מונחות שירותים (SOA) חולל מהפכה באופן התכנון והפעולה של יישומים. גישה זו משתמשת בחידושים טכנולוגיים כשירותי אינטרנט ו-XML בכדי ליישם יכולת קישוריות לנתונים ומערכות, ומשנה את אופן התכנון של מערכות עסקיות ואת האופן בו הן מקיימות אינטראקציה עם מערכות אחרות, עובדים, לקוחות, ספקים ושותפים.

במציאות זו, כאשר המטרה הינה הארכת חיי המערכות העסקיות ושיפור ערכן, נודעת חשיבות רבה אף יותר, ליישום נכון של ארכיטקטורה ארגונית.