בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ארגוני זכויות האדם והטרור
|
ארגוני זכויות אדם, פלשתינים, ישראלים ובינלאומיים, פוטרים עצמם מכל דיון מוסרי אמיתי במאבק בטרור. המשך ההתחמקות מעיסוק באתגר זה עשויה להעיד שאין בידיהם כל פתרון מעשי למאבק בטרור וכל עניינם הוא לנגח את ישראל מסיבות אחרות שראויות לברור יסודי
ארגוני זכויות האדם חוזרים ומבקרים את ישראל על שהיא פוגעת באזרחים פלשתינים תמימים במהלך פעולותיה הצבאיות בשטחי הרשות הפלשתינית. נהרות של מילים נכתבו בפרסומיהם ועימם טיעונים בזכות ההעמדה לדין של הדרג המדיני והצבאי הבכיר על פשעי מלחמה. לטיעונים הישראלים, בדבר ניצול הטרוריסטים הפלשתינים את התשתית האזרחית כמסווה לפעילות הטרור, מתייחסים ארגוני זכויות האדם בביטול ומדגישים את חובתה של ישראל לפעול על-פי החוק הבינלאומי היבש, גם אם הוא אינו עוסק במציאות הטרוריסטית בשטחי הרשות הפלשתינית, בה הטרור והמערכת האזרחית חד הם. בעניין זה, כדאי לעיין מחדש בראיון שנערך עם מנהיג תנועת החמאס חאלד משעל, במאי 2001 בו הסביר משעל את מאפייני פעילות הטרור של תנועת החמאס. בתשובת לשאלת הכתב רידא אחמד סמדי אם לתנועת החמאס צבא סדיר, עונה חאלד משעל כדלהלן: "לא. הדגם הקיים בפלשתין אינו הדגם המסורתי. הוא אינו דומה לדגם של המוג'אהידין באפגניסטן, בבוסניה או במקומות אחרים. זאת, משום שאין ברשותנו שטח בטוח בו נוכל לפעול. אנו מעורבבים עם הכיבוש הציוני. אין לנו אזור בטוח. לכן, אין לנו צבא סדיר ולכן המוג'הידין שלנו חיים אזרחיים, שמותיהם אינם ידועים והם אינם מוכרים אלא בשעת ביצוע הפעולה. המוג'אהיד יכול להיות אימאם במסגד, צעיר הפוקד את המסגד, פקיד, עובד או חקלאי. ברגע המכריע - ואיש אינו יודע שהוא נמנה על גדודי עיז א-דין אל-קסאם - הוא מבצע את הפיגוע. זה טבע הדברים אצלנו. המערכה קשה מאוד. השטח מוגבל. אין לנו יערות והרים אשר בהם המוג'אהידין יכולים להתאמן בהם. הגיאוגרפיה הפלשתינית מוגבלת והיא אינה מאפשרת מלחמת כנופיות בדפוסה המסורתי". משעל מבטל מיסודם את טיעוני ארגוני זכויות האדם. הוא מודה מפורשות, כי פעילי הטרור של ארגון החמאס, שהם מטרות צבאיות לגיטימיות גם אליבא דארגוני זכויות האדם, מסווים עצמם כאזרחים מן השורה עד רגע הפיגוע עצמו. משמעות דברי של משעל: היכולת של כוחות הביטחון הישראלים להבחין בין אזרח לבין טרוריסט כמעט ואינה קיימת. ארגוני זכויות אדם, פלשתינים, ישראלים ובינלאומיים, מתחמקים במתכוון מדילמה זו ופוטרים עצמם מכל דיון מוסרי אמיתי במאבק בטרור, השם על כפות המאזניים גם את זכות האזרחים הישראלים לחיות בביטחון. במקביל להשקעת תשומות עצומות בתיעוד הפעילות הצבאית הישראלית נגד הטרור הפלשתיני בניסיון למצוא חריגות קטנות כגדולות, ראוי שארגוני זכויות האדם לא יברחו עוד מאחריות וינסו להציע שיטת פעולה חדשה בה צה"ל, או כל צבא במדינה דמוקרטית אחרת, יכול לפעול נגד טרור הפועל בדפוסים אזרחיים, כפי שמעיד על כך חאלד משעל. בגיבוש תפישת ביטחון חדשה ויעילה במאבק בטרור יוכלו ארגוני זכויות האדם לקדם בצורה יעילה יותר את יעדיהם המוצהרים. המשך ההתחמקות מעיסוק באתגר זה עשויה להעיד שאין בידיהם כל פתרון מעשי למאבק בטרור וכל עניינם הוא לנגח את ישראל מסיבות אחרות שראויות לברור יסודי.
|
תאריך:
|
16/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
16/06/2007
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
ארגוני זכויות האדם והטרור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הניה
|
16/06/07 13:49
|
|
2
|
|
פנחס
|
16/06/07 18:24
|
|
3
|
|
מרק טווין
|
17/06/07 00:18
|
|
4
|
|
ארגונים הומניים
|
17/06/07 10:31
|
|
מי שלא הבין עד כה את הקשר בין האדלרים לבין הכספיתים והשיפרים, דהיינו: בין פירסום אדלר לבין המערכות של מעריב ו"ידיעות", מי שלא הבין עד לרגע זה את תופעת ה"אתרוגיזם", דהיינו רתימת התקשורת לשירות השליט והשלטון, קיבל המחשה שאין ברורה ממנה בגיליונות שני העיתונים הנ"ל למחרת בחירתו של שמעון פרס לנשיא המדינה.
|
|
|
השתלטות החמאס על רצועת עזה הייתה צפויה זה מכבר. למרות ההלם הראשוני, המצב דווקא נעשה פשוט יותר. צה"ל יכול לפעול בחופשיות רבה יותר כשהוא פטור מהאבחנה המגוחכת מי הם אנשי החמאס הראויים לפגיעה ומי הם אנשי אבו מאזן "הטובים" שצריך "לחזק". הגיבוי הבין לאומי במצב החדש שנוצר לפעולה נגד החמאס בעזה משמעותי וברור הרבה יותר. הלחצים ההזויים מצד ארה"ב לאפשר "מעבר בטוח" מעזה לגדה גם הם כבר לא על הפרק. לכן זה הימור סביר למדי שכדי לשמר ולקיים את ההישג של החמאס בעזה הוא ישאף, לפחות בשלב הראשון, להימנע מכל חיכוך מיותר בישראל. לשדרות, יתכן מאד, צפויים בעתיד הקרוב דווקא ימים שקטים יותר.
|
|
|
ככלב השב אל קיאו כן הכסיל באיוולתו. כך נוהג בימים אלה ראש הממשלה אהוד אולמרט, בעידודם של יועציו, ספינאיו וכתבלביו. האפשרות שנתנה ישראל לבכירי הפת"ח למלט את נפשותיהם מעזה לרמאללה, הוא מעשה איוולת שאין כדוגמתו. המנהיגים המושחתים הללו שבבחירות דמוקרטיות איבדו את השלטון לטובת החמאס, והקימו בעידודנו ממשלת אחדות דו-ראשית מזוייפת, כשראש הממשלה הנבחר הוא איסמעיל הנייה, והנשיא שהובס בבחירות הוא אבו מאזן. את הנבחר הלגיטימי בעיני עמו החרמנו ובצדק, משום שאינו מכיר בקיומה של ישראל, ואת שותפו, הנשיא המובס אבו מאזן, הפכנו לפרטנר שלנו. מין ד"ר ג'ייקיל ומיסטר הייד, אנדרוגינוס מקרטע שאותו הפכנו ללגיטימי גם בעיני ארה"ב ומדינות אירופה.
|
|
|
יישובי גבול הצפון מעניינים, ככל הנראה, את הציבור הישראלי כאתרי מלחמה, או כאתרי תיירות. ייתכן שמשום כך, דוח חמור על התנהלות ראש מועצת שלומי, גבריאל נעמן, מעלה אבק כבר חמש שנים במשרדי פרקליטות המדינה, בלי שאף גורם מוסמך טרח ליידע את הנוגעים בדבר מה הוחלט לעשות עם ממצאיו.
|
|
|
שמעון פרס כבר זכה לשמוע הרבה פעמים מחיאות כפיים סוערות, אך לא בטוח שהוא האמין כי יבוא היום ומחיאות הכפיים יישמעו לכבודו במליאת הכנסת, ועוד מחברי כנסת שרבים מהם לא נמנים על חסידיו הגדולים. מחיאות הכפיים רק התגברו כאשר עמד באולם שאגאל לפני נאומו הראשון כנשיא מדינת ישראל והוא התרגש. חיוכו היה רחב ודיבורו שקט, מכריח את הנוכחים לשמור על דממה כדי לשמוע את האיש הנמצא על פסגת העולם.
|
|
|
|