"אמנם זה האיש האלקי רבינו יצחק לוריא ז"ל... הגדיל הפליא על קודמיו, ואם היה לי לשון מדברת גדולות הייתי משבח אותו יום שנגלה חכמתו, כמעט כיום אשר נתנה תורה לישראל. כי היו דלתי ההשגה נעולים בדלתים ובריח, ובא ופתחם אלינו... והנך מוצא בן ל"ח שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל". (הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות).
העלייה לצפת
תולדות חייו של האר"י אפופים מסתורין וקדושה החל מרגע לידתו. מסופר כי בהיותו בן שמונה ימים, עם היכנסו בבריתו של אברהם אבינו, נגלה אליהו הנביא לאביו ובישרו כי הרך הנולד לו יגדל להיות גדול בישראל.
בהיותו בן שמונה שנים, נפטר אביו, וכתוצאה מכך סבלה משפחתו מקשיים רבים. כדי להיטיב את מצבם החליטה אמו לעבור לגור עם אחיה במצרים.
במהלך שנות חייו במצרים, עסק האר"י רבות בלימוד כל חלקי התורה: הפשט, הרמז, הדרוש, ובעיקר: הסוד. הוא למד אצל הרב הראשי למצרים דאז, רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז).
בליל חורף סוער במיוחד, נגלה אליהו הנביא אל האר"י ואומר לו שהגיעה השעה לגלות את עצמו לרבים. אליהו מצווה עליו לעלות לצפת, שם יפגוש את רבי חיים ויטאל, ולו ימסור את כל חכמתו. וכך, בשנת ה' ש"ל (1570), בהיותו בן 36 שנים בלבד, שם האר"י פעמיו אל ארץ ישראל.
ממשיך הדרך
"וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלוקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הקדושה ביחוד: ומובן מעצמו שלא על חנם זוכים לנצחון מוחלט, כמו שנחל אב החכמה ורך השנים הזה". (הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות)
גדול מקובלי צפת, רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) היה הראשון שהכיר בגדלותו של האר"י, ושימש לו כחבר ותלמיד. הרמ"ק קבע כי האר"י עתיד להיות ממלא מקומו ויורשו, וציווה על תלמידיו לקבלו כרבם: "דעו לכם, שאיש אחד היושב פה יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה... שבימי היו הצינורות סתומים... ובימיו יתגלו הצינורות... ודעו שהוא אדם גדול, ניצוץ הרשב"י".
תוך שנתיים ומחצה בלבד הצליח האר"י להותיר חותם כה עז בדברי ימי עמנו. עם זאת, האר"י מעולם לא העלה את דבריו על הכתב. כל תורתו ידועה לנו רק מכתבי תלמידיו, שהבולט והגדול שבהם היה ממשיך דרכו, הרב חיים ויטאל (המהרח"ו).
גילוי החכמה
"ישבתי משתומם, ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר, כלה קיץ, ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתנו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתנו, לחרבן בית מקדשנו... וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא". (הקדמת המהרח"ו לשער ההקדמות).
רבי חיים ויטאל, כמו כל גדולי ישראל בכל הדורות, ראה קשר ישיר בין גילוי חכמת האמת לבין ביאת המשיח.
בהקדמה לספר הזוהר, כותב הרב אשלג, כי עד לתקופתו של האר"י היתה חכמת הזוהר בכלל וחכמת הקבלה בפרט, מכוסה מן העולם. ובזמן האר"י ז"ל, נתגלתה הארת החכמה העליונה בעולם, מפני שהאר"י היה מוכן לקבל את האור הגדול הזה, ועל כן גילה את העיקרים שבספר הזוהר ובחכמת הקבלה.
האר"י הקדוש פתח את דלתי השגת העולמות העליונים והפך את חכמת הקבלה משיטה שהתאימה עד אז ליחידי סגולה בלבד, לשיטה שמתאימה לכל אדם. ועם כל זה, הדור עדיין לא היה ראוי שיתגלו דבריו הקדושים ברבים.
"וכעת בדורנו זה, אחר שכבר קרובים אנו, לגמר ב' אלפים (אלפיים שנה) האחרונים, לפיכך ניתנה עתה הרשות לגלות דבריו ז"ל, ודברי הזוהר בעולם, בשיעור חשוב מאוד. באופן שמדורנו זה ואילך יתחילו להתגלות דברי הזוהר בכל פעם יותר ויותר, עד שיתגלה כל השיעור השלם". (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר).
למרות שהחכמה התגלתה כבר בדורו של האר"י, הרשות לגלותה לרבים ניתנה דווקא בדורנו זה.
"הננו בדור עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך להתפשט חכמת הנסתר בהמון". (בעל הסולם, מאמר "שופר של משיח").
דורנו הוא הדור הראשון שבו כבר בשל המון העם לגילוי סתרי תורה. הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה.
