בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ניתוחים פלסטיים בקרב מתבגרים
|
ההצלחה של ניתוח בקרב הנוער והמתבגרים היא פונקציה של הזמן אותו מוכן הרופא להקדיש לנער או לנערה בטרם יחליט על ניתוח ולכן המפריד בין הצלחה לכישלון טוטלי, ברובו, בידי המנתח
זוהי תופעה כלל עולמית ולא רק בארצנו. הנוער, בני פחות מ-18 שנה, מפעילים לחץ בלתי נלאה על הוריהם לבצע שינויים בגופם. באם אלו ניתוחי אף, שדיים, אוזניים, שאיבת שומן ועוד. בשנים האחרונות התופעה הזו גברה ומופיעות במרפאה בנות בגילאי 16 המבקשות ניתוח "כמו לאמא". האם עברה ניתוח הגדלת שדיים והבת, אשר מרגישה ששדיה קטנים רוצה גם. זהו שטח פורה לפסיכולוגים לבדוק מהי השפעת החברה המתוקשרת שלנו, שפע האינפורמציה, האינטרנט שיש כמעט לכולם, הלחצים החברתיים על-כך, שהטרנד הזה הפך לכה גורף. הרי לפני עשור ומעט יותר, תופעה זו היתה שולית בלבד. וכך בלית ברירה כל מנתח פלסטי הפך להיות במידת מה פסיכולוג ועליו לבצע החלטות, לא פשוטות, עם הורה המתבגר, באם לנתח או לאו. ההחלטה לכאן או לכאן היא מכרעת. מדובר במתבגר או מתבגרת בתקופה מאוד רגישה בחייהם. אין לצפות שדעתם תהיה מגובשת ובוגרת במלואה ואין לדעת מה יהיה האימפקט של הניתוח על המשך תהליך ההתבגרות הנפשית של המתבגר. גם פסיכולוג אשר ייקרא לייעוץ על-ידי המנתח הפלסטי, עלול לטעות בשיקול דעתו ולכן הזהירות הרבה היא המפתח על-מנת לא להכשל חלילה.
|
גיל המנותחים יורד, הלחץ על ההורים מצדם עולה
|
|
ניתוחים קוסמטיים בגילאי 17-18 שנה אינם תופעה חדשה. במשך שנים רבות, בעיקר בעולם המערבי, אחת המתנות הנפוצות של הורים לילדיהם בעת סיומם את בית הספר התיכון, היה ניתוח לעיצוב יפה יותר של האף. אך בימינו הגיל יורד ויורד, באופן משמעותי ביותר. בה בעת, לחץ המתבגרים גובר. קצת מספרים: בארה"ב, להבדיל מישראל, קיימת חובת דיווח על כל ניתוח פלסטי לרשויות הבריאות ולכן ניתן לערוך סטטיסטיקות. מסתבר שבאם בשנת 1994 מספר הניתוחים הקוסמטיים בקרב בני נוער ומתבגרים בארה"ב היה כ-350,000, הרי בשנת 2003 הוא קפץ ללמעלה מ-8 מיליון (עלייה של כ-2,300 אחוזים!!). אלו מספרים שמדברים בעד עצמם. להערכתי, גם בישראל, למרות שלא נבדקו מספרים רשמית, גם חלה קפיצת מדרגה משמעותית.
|
המגמה: להיראות טוב יותר מאחרים ולא כמוהם
|
|
לפני שנים לא רבות, רוב אוכלוסיית המתבגרים פנו לניתוחים פלסטיים על-מנת שלא יראו חריגים, לעומת חבריהם, בעוד שהיום, המגמה הזאת צברה יותר משקל לכיוון השני, שהוא להיראות קצת יותר טוב מחבריהם המתבגרים. איפיון זה, אגב, בלט יותר בקרב אוכלוסיית מבוגרים הפונים לניתוחים קוסמטיים. דוגמא בולטת, תרתי משמע, היא אותה אישה אשר רוצה להגדיל את שדיה על-מנת שתראה הרבה יותר טוב מחברותיה. בני הנוער המתבגרים, גם בגילאים הצעירים מאוד, לפני גיל 16, חשופים באופן מאסיבי לפרסום בנושא האופנה, הטכנולוגיה החדישה, ג'ינס צמוד לגוף ("סקיני"), חולצות פולו המסתירות טפח ומגלה שבעתיים, טלפונים ניידים בשלל צורות וצבעים ועוד ועוד. לכן, אולי אין להתפלא שהופעת שִיק, לפי הכללים של האופנה האחרונה, פוגשת את הטכנולוגיות החדישות של הניתוחים הפלסטיים, הרי החיבור הוא בלתי נמנע.
|
המפתח - שיקול הדעת של המנתח
|
|
רוב המנתחים הפלסטיים במדינת ישראל מודעים לתופעה ורובם גם מפעילים שיקול דעת ומחשבה רבה, טרם ינתחו מתבגר מתחת לגיל 18 שנה. הוראות ה-ASPS, שהוא ארגון הגג של המנתחים הפלסטיים בארה"ב, מחייב את המנתחים הפלסטים להיות מאוד זהירים ולהפעיל שיקול דעת מירבי כאשר פונה אליהם מתבגר בבקשה לניתוח קוסמטי וגילו פחות מ-18 שנה. לדוגמא, לגבי הגדלות שדיים, ההמלצה היא לנתח רק במקרים שיש הוראה לשחזור. אך מהו שחזור? כאן יש לא מעט מקום לפרשנות ושאלות מעשיות רבות שעולות בלא מענה חד-משמעי. אין מדובר חלילה על מצב לאחר כריתת שד, זאת לא רואים בקרב נערות. עולות שאלות דוגמת, האם תיקון אסימטריה של שדיים תחשב פעולה שחזורית? ומהי אסימטריה? שד אחד נורמלי נניח והשד השני מחצית ממנו? ואולי מצבים קלים מאוד, מזעריים בהם האסימטריה נקבעת בעיני מתבונן זה או אחר? האם נניח, יש הבדלים בגובה של קפל השד או הבדל מסויים בקוטר העטרות או כאשר פטמה היא במנח שקוע, האם ניתוח הוא בגדר של שחזור? ומה עם נערה בת 16, שיש לה שדיים קטנים ביותר, ניצנים? האם בניית שדיים עם סיליקון תחשב כפעולה שחזורית או קוסמטית גרידא? וכמה קטן זה קטן וכמה נורמלי זה נורמלי? יש הרבה שאלות ולא תמיד ניתן לתת תשובות חד-משמעיות. ולכן, למרות שבקרב מנתחים פלסטיים, גיל של 17-16 נחשב כגיל סביר לניתוחים קוסמטיים, כל החלטה לגבי ניתוח קוסמטי, מכל סוג שהוא, חייבת להיות פרטנית, עם מחשבה תחילה, לא חפוזה, לא לאחר פגישה בודדת ולעתים מלווה בחוות דעת מקצועית של פסיכולוג. ובאם ההחלטה שלילית, על המנתח להגיד בפשטות רבה כי עדיין זה לא הזמן לניתוח וכי יש להמתין. ניתן לסכם שהצלחה של ניתוח בקרב הנוער והמתבגרים היא פונקציה של הזמן אותו מוכן הרופא להקדיש לנער או לנערה בטרם יחליט על ניתוח. לכן המפריד בין הצלחה לכישלון טוטלי, ברובו, בידי המנתח.
|
|
|
מחבר המאמר הינו מנתח פלסטי בכיר
|
|
תאריך:
|
21/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
21/08/2007
|
|
ד"ר יוסף טמאן
|
ניתוחים פלסטיים בקרב מתבגרים
|
|
סוף סוף החליט מי שהחליט לעשות מעשה ולנסות ולעצור את תופעת ההשתמטות הבזויה מצה"ל. עוד תגובת נגד חיובית הנובעת ממלחמת לבנון הכישלונית. הדיסוננס בין אלו אשר הלכו למלחמה מתוך הרגשת מחויבות עמוקה לבין אלו אשר בו בזמן עשו אך לביתם היה גדול מדי לעם הזה מלבלעו.
|
|
|
האדם הוא יצור שמגיב לסיטואציות. מקובל לכבד תגובה מאופקת, ולבוז לתגובה היסטרית, ו/או חסרת פרופורציות. אנשים רציונאליים, מתייחסים לקללות (בעגה עבריינית: מילים לא במקום) באדישות מהולה בבוז. אין להקיש מכך שמילים הן כלום. להיפך. כולנו התחנכנו על הפתגם "מוות וחיים ביד לשון". ג'קו אייזנברג, ולהבדיל חיים רמון, יכולים לנדב יותר פרטים.
|
|
|
אין ספק שצוות התדמיתנים שהעסיק אריאל שרון בשלהי כהונתו היה פסגת האומנות של דיבר הפוך, כמתואר בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984. מטבעות הלשון שהמציאו התעלו לרמה של שמעון פרס, גם הוא מטובעי מטבעות הלשון הנפלאות ביותר בדברי העברית המתחדשת. אם שמעון פרס דיבר על "קרבנות השלום" (ילדים מרוסקים באוטובוסים מפוחמים ובמזללות פיצה שרופות) ועל "מזרח תיכון חדש" (אלים בעשרות מונים על הישן) הרי שהתדמיתנים של שרון המציאו את "נחישות ורגישות" (הגלייה המונית של יהודים בידי שחורי מדים) ו"ויתורים כואבים" (הגלייה של חצי מיליון יהודים ביד שחורי מדים) כדי לעבור את המסננת של "דיבר נכון" המקובל על התקשורת התל אביבית.
|
|
|
הוויכוח הציבורי על הרפורמות הנדרשות במערכת המשפט ועל מעמדו של בית המשפט העליון אינו ויכוח בין אלו המבקשים לפגוע במערכת המשפט ובין אלו המחרפים נפשם להגן עליה. אין מדובר במלחמת בני אור בבני חושך, אלא בוויכוח בין תפיסות שונות ביחס לתפקידיה של מערכת המשפט במדינה. ויכוחים דומים מתנהלים גם במדינות בעלות מסורות משפטיות מבוססות יותר משלנו. אין להימנע ממחלוקות ועימותים, אך הוויכוח חייב להיות רציני, ענייני וחף ממניעים אישיים ומפגיעות בעלות אופי אישי.
|
|
|
אחרי שנתיים של רגיעה מאגפו של נחמיה שטרסלר "ידיד" החקלאים, כתבו הבלתי נלאה של הארץ - מצא האיש בפעם המי יודע כמה את הסיבות לחוליו של משק המים, וכמו תמיד - איך לא? - גם הפעם "האשם" הוא במגזר החקלאי, המשלם עבור המים השפירים "רק" 1.40 ש"ח/מ"ק; הבהרנו בעבר לכותב המכובד שמחיר המים אותו משלם החקלאי הישראלי הינו הגבוה בעולם והוא איננו כולל את עלות הולכת המים לשטח, החקלאי בעלות ממוצעת (נוספת) של כ-50-90 אג'; אך מה אכפת לו לכותב עובדות אם אלה מקלקלות לו את התזה...
|
|
|
|