בילדותי אהבתי את המתח שהתעורר בבית לפני ראש השנה. העסקתי את עצמי בשאלות כגון היכן אתפנק בערב החג, ואֵלו מתנות ומשחקים חדשים יביאו איתם בני הדודים.
עם השנים הפכו השאלות למהותיות יותר, וחיפשתי מקורות לרענון המושגים הקבועים שעליהם התחנכתי. מצאתי אותם חבויים בחכמה עתיקה, הקבלה, שהיא יסוד התרבות שלנו.
חכמי הקבלה מלמדים כי דווקא ברגע שבו הטעם נעלם ואין כבר משמעות, מתעוררת נקודה קטנה בפנים, "הנקודה שבלב". נקודה זו קוראת לאדם למצוא את משמעות הקיום שלו, והרגע שבו היא מתעוררת נקרא: "ראש השנה" של האדם. ראשית השינוי שיוביל להולדתו הרוחנית.
חמישה כללי בטיחות למסע הרוחני
ברוכים הבאים! הגעתם לתחנה הראשונה בדרככם הרוחנית - "ראש השנה". הרכבת או-טו-טו יוצאת לדרך... בטרם נצא לדרך נעמוד על חמישה כללים בסיסיים למסע שלנו:
א) הקבלה פונה אל מי שמרגיש צורך למצוא משמעות חדשה בחייו.
ב) בעולם הרוחני חמשת החושים ה'רגילים' שלנו אינם מספיקים.
הקבלה מפתחת בנו חוש נוסף, שדרכו אנו לומדים להרגיש את המציאות הרחבה יותר המציאות השלמה. המקובלים, הם אלה שכבר פיתחו בתוכם את החוש 'השישי' הזה, חקרו בעזרתו את המציאות הרוחנית.
ג) את פרי מחקרם הם כתבו בשפה ציורית וסמלית - "שפת הענפים". כלומר, בדומה למדענים שמתמצתים בנוסחא אחת את מסקנותיהם, כך גם המקובלים תיארו את תגליותיהם ותיעדו אותן במילים ובשמות הקשורים על-פי רוב למעגל השנה, לחודשים, לעונות ולטבע.
ד) בעולם הרוחני יש לזמן משמעות שונה מכפי שאנו מכירים בעולמנו. לוח השנה העברי, למשל, מסמל סדר התפתחות רוחני.
ה) למציאות הרוחנית יש חוקים ברורים ונוקשים, והיא חפה מכל דמיון או תיאוריות אישיות.
תחנה ראשונה במסע הרוחני: ראש השנה
חגי תשרי, מראש השנה ועד שמחת תורה, מסמלים תחנות בדרכו הרוחנית של האדם. האדם החוקר את עולמו הרוחני עובר בתחנות הללו, ללא קשר ללוח השנה המוכר לנו. כלומר, "ראש השנה הרוחני" הוא מצב שיכול להתרחש בכל רגע נתון.
כל תחנה בהבנת המציאות נקראת "מדרגה רוחנית". בכל תחנה כזו לומד האדם משהו חדש על מהותו. הוא מתקדם שלב, עולה מדרגה, ועובר שוב באותן התחנות, אלא שבכל פעם הוא מגלה תגליות פנימיות חדשות ומעמיקות יותר, ומסוגל להבחין בפרטים שלא הבחין בהם קודם.
"ראש השנה" מסמל את התחנה הראשונה שממנה מתחיל האדם את מחקרו בכל מדרגה חדשה אליה הוא מתקדם.
התחנה המרכזית
המקובלים שהגיעו לשלב הגבוה ביותר במחקרם, מספרים לנו על מציאות רוחנית שבה כולנו מקושרים ופועלים יחד בהרמוניה, כמו תאים בגוף אחד. המצב הרוחני הזה נקרא בקבלה "נשמת אדם הראשון". זהו מבנה רוחני של נשמה אחת גדולה, שכל הנשמות נמצאות בה במצב של אחדות מופלאה. הנשמה השלמה הזו, רצתה להתעלות אל דרגת הבורא ולהידמות לו, אבל נכשלה בכך. התגלה בתוכה אגו, רצון עצמי גדול כל כך, שגרם לכך שבמקום להתאחד עם הבורא, היא נפלה ונשברה לרסיסים. שוב, אנו מדברים במושגים רוחניים בלבד, וחשוב שלא נטעה ונשגה חלילה בדמיונות.
נשמת אדם הראשון נשברה לשש מאות אלף נשמות, ואנחנו רסיסי הנשמות האלה. בכל אחד מאיתנו מצוי ניצוץ קטן מאותה נשמה כללית. אבל הניצוץ הזה עדיין קטן מאוד.
יבוא יום, ובכל אחת מהנשמות יתעורר זיכרון עמום מהמצב האמיתי שבו הייתה מקושרת לכלל הנשמות. את היום הזה מסמל "ראש השנה", וכאמור, אין לו קשר ללוח השנה שלפיו אנו מנהלים את חיינו.
פסגת השאיפות
החלק שמתעורר באדם ומעורר אותו לחפש משמעות, לחפש את הקשר אל שאר הנשמות, הוא "הנקודה שבלב". כשהנקודה מתעוררת, האדם מרגיש חוסר שקט, מין צורך שדוחף אותו לפתח אותה ולממש את דרישתה לחיבור עם יתר הנשמות ולגילוי העולם הרוחני. ניתן לדמות את המצב הזה לאדם שאיבד את זיכרונו, אבל נותרה בו עדיין תחושה עמומה של עברו, תחושה שאינה מניחה לו עד שיברר מה מסתתר מאחוריה.
חכמי הקבלה ממליצים לאלה שכבר התעוררה בהם הנקודה שבלב לפתח ולטפח אותה, ולא לתת לה לדעוך. אנחנו שותפים כולנו לאותה משימה רוחנית, כמו חלקים מפאזל אחד גדול. כל צעד שנעשה, מגלה לנו חלק נוסף מהפאזל של חיינו, עד שנגיע למצב שבו נוכל בעצמנו להרכיב את כל החלקים.
כשחלקי הפאזל מורכבים, מתגלה עולם חדש, שבו הנשמות מחוברות בקשר הדדי המושתת על אהבה נצחית ללא תנאי. ההזדמנות להתחיל את השינוי הזה מחכה לנו כבר בראש השנה הקרוב.
חג שמח!
