מעת לעת אנו מתבשרים על ערים בישראל ההופכות לגיהינום של רעש ברמות בלתי-אנושיות בשל קרבתן לנמל התעופה בן-גוריון. בכל פעם שמסלול זה או אחר זקוק לשיפוץ או חסום מסיבה אחרת, מתרחשות ההמראות מעל ערים מאוכלסות (לדוגמא שוהם, או מושב בני עטרות) דבר הדומה להתקפת קטיושות מדי שלוש דקות. גם בלילה עת ההמראות אסורות. להגנתה תאמר הנהלת הנמל, מה אתם רוצים? אנו נמל התעופה היחיד המשרת שבעה מיליון אזרחים ונספחים, ולכן תסבלו.
אלא שאמירה זו בשקר יסודה. שלושים קילומטר ממזרח לנתב"ג, צפונית לעיר הבירה של ישראל, קיים מסלול נחיתה ארוך ומשובח, מזה ששים שנה ויותר. הבריטים חשבו ש-Jerusalem, על תקן של מרכז השלטון של המנדט, מגיע לה נמל-תעופה משלה, ובנו אותו, כמון שבנו את המוקטעה. לעומתם ממשלת ישראל הריבונית, אשר תחת שלטונה גדלה ירושלים עשרת מונים, לא חושבת שעיר הבירה שלה ראויה לנמל-תעופה, וכך הידרדר נמל-תעופה Jerusalem למצב של גוש בטון חסר שימוש, בעוד תושבי השפלה סובלים יותר ויותר מן הרעש הנורא של מטוסי סילון הממריאים להם מעל חדר השינה בחצות.
מדוע זנחה ממשלת ישראל את עטרות? מאותה סיבה שבקרוב גם נמל תעופה בן-גוריון יושבת: שליטה באש של הרשות הפלשתינית. מדינת ישראל נתנה בידי גורם עוין, ששורשיו בתנועה הנאצית, את השליטה באש על נמל-תעופה Jerusalem, דרך אספקת נשק תחמושת, וכוח אדם שכל הוויתו הוא השמדת ישראל. עתה, תחת הלחץ של אנאפוליס, היא מתעתדת לעשות את אותו דבר לנמל תעופה TLV, המצוי בלוד, ובכך לפתור אחת ולתמיד את בעיית הרעש של שכניו של שדה התעופה היחיד בישראל.
מה על תושבי שוהם ובני-עטרות לעשות? לדרש מרשות שדות התעופה לפתוח את נמל-תעופה ירושלים להמראות ונחיתות, ובכך לצמצם את הפעילות הבלתי נסבלת מסביב לנתב"ג. והיה ולא יעשו זאת, יזכו בעתיד הקרוב לשמוע את החלפת יללת המראת הסילון, בשריקת הפגיעה של הקטיושה והקסאם.
