בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת בימים אלה תביעת דיבה שהגיש השר נתן שרנסקי כנגד יולי נודלמן.
המשפט בין הצדדים משעמם למדי לצד שלישי. שני הצדדים הניצים מכלים זה את כוחותיו של זה. וזה דבר רגיל במקומותנו. עו"ד דן אבי-יצחק מייצג את שרנסקי. את נודלמן מייצגים עורכי הדין יורם מושקט ושרון שפינט.
ענייננו במשפט זה דווקא הוא בפרטים העולים במהלך המשפט, הנוגעים לעברו של שרנסקי. מתברר, כי שרנסקי - שהיה אסיר ציון, קיבל בשנים האחרונות חומר חקירה רב הנוגע לחקירותיו ברוסיה, פרוטוקולים של המשפט שנוהל נגדו, פסקי דין וכו'.
המדובר במסמכים אותנטיים, העשויים לשפוך אור על דרכי החקירה ברוסיה בשנות החושך ועל החשדות וההאשמות שהועלו נגד שרנסקי.
תוכנם של חלק מהמסמכים כבר פורסם במעריב, על-ידי עמיתי אריה בנדר בכתבה ארוכה. אלא מה: מתברר כי מעבר לחומר שתוכנו כבר נחשף, קיימים מסמכים נוספים שטרם נחשפו. המדובר במסמכים אותם ראה שרנסקי בפגישתו בימים 22-23 בפברואר 1999 עם הנשיא פוטין (בטרם זה נבחר לנשיא) שהועברו לרשותו מאוחר יותר (21.6.99) אל שרנסקי - כך, על-פי מכתב רשמי של "שגרירות הפדרציה הרוסית במדינת ישראל".
במכתב הרשמי שנמסר לנודלמן נמסר:
"ב-22-23 בפברואר 1999, לאחר קיום פגישתו של נ. שרנסקי עם ו.ו. פוטין, לפי בקשתו האישית של נ. שרנסקי, אופשר לו לעיין בחומר התיק הפלילי אשר הופסק עקב נסיבות המאפשרות ריהבליטציה. בהתאם למשאלתו של נ. שרנסקי הוכנו העתקים של מסמכים מסויימים מתוך התיק.
ב-21 ביוני 1999 השרות לקשרים הבינלאומיים של ה-פ.ס.ב. של רוסיה העביר עבור נ. שרנסקי ע"י נציג רשמי של המוסד במוסקבה את אוסף ההעתקים של מסמכים מתאימים (בסה"כ 296 דפים)".
בימים אלה הובא נושא זה לדיון משפטי. נודלמן מנסה "לדוג" פרטים מעברו של שרנסקי, במטרה להוכיח "אמת דיברתי". שרנסקי, לעומת זאת, באמצעות בא-כוחו עו"ד אבי-יצחק, מתנגד למסור את המסמכים, ובסירובו הוא מסתמך, בין היתר, על מכתבה של השגרירות הרוסית בישראל, שכתבה לנודלמן: "בתוך כך הופנתה תשומת ליבו של זה האחרון לאיסור באשר לעשיית שימוש בחומר שלא למטרות שלשמן נמסר".
מכאן ברור, כותב אבי-יצחק לבית המשפט, "כפי שגם ברור בעליל בנסיבות העניין, שהמסמכים הנטענים נוגעים לענייניו הפרטיים של האדם ולצינעת הפרט ויש בהם אף סודיות ומסירתם הותנתה בכך שלא יינתנו למטרות אחרות".
