הפריץ מגיע וההכנות בעיצומן, ומה מגישים לארוחה? כמובן יהודים. ועל התפריט הרגיל מנצחים אותם שפים שכבר הקדיחו בעבר תבשילים. לא די להם בחורבן גוש קטיף שהם פותחים שוב שולחן ומעלים את אותה תקרובת של יהודים וא"י.
ולפריץ יש אינטרסים משלו. במזרח התיכון אתה נמדד רק ע"פ הכוח המוכח והערבים היום הם כוח בעולם. הם מסוכנים. הם עומדים על שלהם, הם מצפצפים על כולם, והפריץ בחר צד, בחזונו שכח את העם היהודי, הוא אינו צריך עוד את מי שהכבוד רחק ממנו, את מי שטרוד כל היום בריקודי "מה טובו ערבייך", את מי שכימאיו המדינאים מצליחים להפיק תרכובת מהפכנית המלבינה דם לשלג, כדי לשחרר רוצחים חסרי צלם אנוש מהכלא ועוד משתדלים ללא לאות לטהר את השרץ ברגותי כדי להביא לשחרורו, בטענה שלא לחץ באופן אישי על ההדק, מן הסתם גם היטלר לא הרג במו ידיו, הוא רק סידר הסעות ברכבת.
את מי שטוען לצלילות דעת אך מצהיר קבל עולם שהאינטרס הלאומי של מדינת ישראל הוא להקים לאויביו עוד מדינה טרוריסטית שתקום על חורבותיה העשנות של מדינת ישראל, את מי שמפקיר, מתעלל ומתאכזר לבני עמו כמו הפשע שבוצע ביהודי גוש קטיף שהגיעו עד פת לחם ירדו עד תחתיות, את מי שממשיך להזרים לחמאס המשתולל בעזה חשמל ומים כדי שישכלל את כלי המשחית שברשותו, למי שאינו מסוגל להגן על אזרחיו מפני אלפי הקאסמים המתפוצצים על שדרות וסביבותיה, למי שאינו מסוגל להגן על נערים המטיילים בא"י, על מי שמתמלא גבורה ועזוז רק כאשר הלחימה היא נגד יהודים ומקים ועדות וחקירות והדחות כאשר נושרת שערה מראשו של ערבי, למי שאין בו ערבות הדדית כלפי אחיו ורק השחתה, ריקבון והפקרות בכל התנהלותו, למי שאינו מסוגל להשיב הביתה את חייליו והפתרון היחיד שמצא הוא 'חילופי שבויים': כאילו הרוצחים השפלים הם שבויים?
למי שממשיך להתפיח ולחזק את שריריו של אבו מאזן ואת הרשות הפלשתינית שהיא ארגון הטרור הרצחני ביותר בטענה שהם "הערבים הטובים", למי שממשיך לדבוק בדת השלום הפנאטית, בנסיגות ובפתרונות מדיניים גם כאשר הוא מרומה, הסכם אחרי הסכם, נסיגה אחרי נסיגה, למי שאינו מבין שהקמת מדינת ישראל היתה נס והחובה הבסיסית של כולנו היא לשמור עליה למעננו ולמען הדורות הבאים.
ובאמת, מדוע זקוק הפריץ לחדלת אישים שכזו כפי שמצטיירת מדינת ישראל היום בעיני העולם...
לאחר כשלון מלחמת לבנון נשחק מעמדה של ישראל עד דק, שהרי מי שאינו מסוגל לנצח קומץ של מחבלי חיזבאללה, איזו תועלת עוד יש בו?
ארה"ב אינה זקוקה לבעל ברית נרפה וחלש שמתקפל ונסוג בפני החיזבאללה, אש"ף והחמאס, אלא לבעל ברית אסטרטגי העומד על שלו ומוכן לשלם עבור ריבונותו. תמיד הכול הוא בעצם משחק של כוח ואינטרסים והיום האינטרס של העולם הוא להיות עם הערבים.
מדינת ישראל כבר מזמן איננה מדינה ריבונית. כי מדינה שמכתיבים לה אם מותר לה לבנות בבירתה, אם אי אפשר לה להוסיף ולו קראוון אחד ביישובי יהודה ושומרון, אם אוסרים עליה התרחבות טבעית, אם היא מבקשת להכניס כוחות זרים לארצה, הלזה יקרא ריבונות? ואם ישראל מסכימה לכל רעיון הזוי, והיא דורשת בכל תוקף שיענישו אותה, תאנסו את ישראל להסכם שלום אמר עורך הארץ וראש הממשלה בראיון לג'רוזלם פוסט: על ישראל לוותר על ריבונותה בירושלים ועליה לסגת לקווי הפסקת האש של 1949 עם תיקונים קלים. אז מה נבקש מאיש "החזון" העומד לבקר?
האויב מעולם לא הבחין בין חברון לרעננה, רק אנו אלה שאטמנו אוזניים מלשמוע אותו ואי לכך שקעה המדינה בהזיות שלום מדומה עם אלה המצהירים בגלוי כי בכוונתם להשמיד ולרצוח. אנחנו אלה שלא השכלנו להבין כי המלחמה היא מלחמת הקיום של עם ישראל בארצו וכיצד יבין זאת "הידיד" שעם כמותו לא צריך כלל אויבים!
ואם אצלנו חדלו להבין שזכותו של כל יהודי הוא לחיות בשלווה ובביטחון בארצו, אם שכחו של מי הארץ הזאת ומה היא זכותנו עליה,אם שכחו היכן הוא הבית, אם הכול עומד בלאו הכי לנתינה ומסירה, איך נכעס על הפריץ?
רק במדינה פוסט ציונית אין עוד ערך לכלום, לא להתיישבות, לא לבנייה, לא להגנה, לא לאהבת הארץ. וכרגיל אין חדש תחת השמש. בפרשת שמות כאשר היה צריך להתגונן מפני איש מצרי נרתעו היהודים במצרים ונסוגו אחור. אולם כשמשה רבנו הרג מצרי, אחד מאחיו היהודים רץ להלשין בפני פרעה. בהתנהלות נגד אחים או אז אנחנו נעשים לפתע בעלי יכולת ולוחמים העשויים לבלי חת, כנראה זהו גן מוזר המלווה את עמנו מאז ועד היום.
