צמיחה? למרות נתניהו, לא בזכותו

הסנוניות הראשונות של הצמיחה במשק כבר כאן! הצמיחה, אם תגיע, תהיה למרות נתניהו ולא בזכותו. לא פלא שביבי המחזיק בתפקיד הסמן הימני בממשלה, נמנע במפתיע בהצבעה על מפת הדרכים בממשלה, ולא התנגד לה כצפוי. הסיבה ברורה: ביבי מקווה כי זרעי התקווה המדינית שזורע שרון יביאו להוצאת המשק מהמיתון והוא יוכל להתהדר בנוצות לא לו ולהכריז "בזכותי"!

למרות הדיבורים על חזון ואידיאולוגיה, גזרותיו של נתניהו אינן משקפות שום תפיסת עולם מגובשת אלא אצטלה אידיאולוגית שנתפרה עבור אוסף הגזירות הגנוזות שמצא נתניהו במגירות האוצר ובמרתפיו. נתניהו "הצליח" בתקופת כהונתו הקצרה, להרוס את שוק הפנסיה בישראל. כישלון זה לא ימחה לעולם, גם אם ייחתם הסכם שלום שיביא לפריחת המשק.

בשבוע שעבר ניצלה כנסת ישראל את כוחה הדורסני של הקואליציה כדי להביא את הקץ לביטוח הפנסיוני בישראל. קרן הפנסיה היא אותה קופה שכל עובד מפריש אליה נתח מכספו, כדי להיות בטוח שביום פקודה, ביום שאחרי סיום עבודתו יישאר לו "גרוש לבן ליום שחור" והוא יוכל להמשיך ולחיות בכבוד מבלי להפוך לנטל על החברה. כחלק מהתפרקותה של מדינת ישראל מערכיה החברתיים, כנסת ישראל שמה קץ למחויבותה הכספית כלפי עמיתי הקרנות.

במקום לפעול להרחבת הביטוח הפנסיוני בישראל ולחקיקת חוק פנסיה ממלכתית אשר יצמצם בטווח הארוך את מספר הקשישים הפונים ללשכות הסיעוד והרווחה-ובכך יחסוך למדינה כסף רב, הממשלה מסתכלת על הטווח הקצר בלבד! ביבי "מהמר על כל הקופה", למרות שהקופה הזו היא בכלל לא שלו, זו הקופה של כל אחד מאתנו.

נתניהו, במרוצו לראשות הממשלה, משווע להישגים מידיים, שיזכירו לכולם שהוא קוסם כל יכול, שמסוגל אפילו להחיות את שוק ההון המדמם ואת הבורסה הגוססת. כדי ליצור אשליה של פריחה בבורסה, משתמש נתניהו בלהטוט פשוט של אחיזת עיניים: הוא משתמש במיליארדי השקלים של עמיתי קרנות הפנסיה, להימורים בבורסה, כדי ליצור אשליה של צמיחה ושל עליית שערים מתוך תקווה שהרווחים יגיעו, ואם יהיו הפסדים? אין דבר! לעזאזל הגימלאים!

זה טיבו של קוסם: הוא לא שואל את עצמו, מה גורלו של הארנב שהוא שלף זה עתה מהכובע. כך נתניהו לא שואל את עצמו מה יהיה גורל הפנסיה של אותם רבבות גמלאים שבכספם הוא משחק בחוסר אחריות. ביבי זקוק להישגים - ומהר!, הוא רוצה שהבורסה תעלה - ומיד, ואחריו המבול. שימוש במנגנונים ציבוריים ככלי פוליטי לקידום אישי עומד בניגוד לטובת הציבור וגובל בהפרת אמונים.

נושא הפנסיה הוא אחד מהנושאים המקרו כלכליים והסוציאליים החשובים ביותר בכל מדינה מתוקנת. הוא חשוב מכדי להכריע בו בדיון חפוז בשעות הקטנות של הלילה כגנבים בחשכה. סירובו של האוצר להביא את המחלוקות להכרעה של וועדה ציבורית בראשות שופט עליון אשר תנהל דיון אובייקטיבי קצוב בזמן, תוך שמיעת הצדדים, הזמנת מומחים ובחינת הנעשה בעולם, מעלה את החשד שלמישהו יש משהו להסתיר.

דיון פתוח ומעמיק הוא אחד מסממני השלטון הדמוקרטי בו החלטות אינן מתקבלות בסתר אלא בשקיפות מלאה. לאורך כל המשבר בין ההסתדרות והאוצר, התנהג נתניהו כאילו עומדים בפניו שני יריבים: ההסתדרות והדמוקרטיה. נתניהו פעל בניגוד להמלצת גורמי החוק והמשפט כאשר יזם התערבות בהסכמי עבודה באמצעות חקיקה וכאשר הכריז על שביתת מגן במשרדי הממשלה.

נתניהו אף הרחיק לכת כאשר יצא חוצץ נגד זכות השביתה, שהיא אחת מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות, וכעת הוא מסרב לדיון ציבורי ופומבי בעתיד הפנסיה במדינת ישראל. נתניהו ערך מסע הכפשה ודה- לגיטימציה נגד העבודה המאורגנת בישראל, והתוצאות אינן מאחרות לבוא: שכירת בריונים במטרה לשבור את עצמותיהם של העובדים המבקשים להתאגד במפעל חיפה כימיקלים, היא תוצאה ישירה של מעשיו חסרי האחריות של בנימין נתניהו. כבר לא ברור מה מניע את שר האוצר של מדינת ישראל: בריונות כוחנית או אידיאולוגיה. או אולי, הגרוע מכל: בריונות כתפיסת עולם!