|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך להתמודד עם "כבשה שחורה" במשפחה
|
פסיכיאטרית מנחה הורים ואחים כיצד להתנהג עם בן ואח חולה נפש גם לאחר שגדל ובגר, ובמי להסתייע כדי לפרוק מתחים
|
|
משפחה שבנה לוקה בנפשו סובלת ממתחים רבים. הפתרון? ייעוץ מקצועי
|
|
|
|
|
בן או אח שלקה בנפשו יוצר, לא אחת, כאב ראש ומתח במשפחה הסובבת אותו. לפסיכיאטרית, ד"ר ססיליה קרני, יש הנחיות מקצועיות כיצד להתמודד עם נפש פגועה כזו ועם המצוקה שאליה נקלעה. את הנחיותיה היא השמיעה השבוע בתל אביב באוזני פורום הורים לבנים ובנות הלוקים בנפשם.
אחת הבעיות הקשות, שעימה נאלצת משפחה כזו להתמודד, נעוצה במערכת היחסים שבין הילד חולה הנפש לבין אחיו. לא תמיד מוכנים האחרונים להסכין עם המציאות ולהעניק לאחיהם החולה את תשומת הלב הראויה, הטיפול וההשגחה, במידה שהוא נזקק להם.
בעיה נוספת: ככל שמתבגר הילד, הוא הופך לנטל רב יותר על הוריו המזדקנים. כאן נוצר מצב הפוך מזה המאפיין משפחה "נורמלית", ובמקום שהבן יטפל בהוריו הקשישים - נאלצים ההורים להמשיך ולטפל בבנם הבוגר.
בעיה כאובה לא פחות, שעמה נאלצת משפחתו של חולה הנפש להתמודד, היא ההתייחסות על החברה, השכנים ומקום העבודה: כמה זמן יוכלו להסתיר מהם את "הכבשה השחורה" שלהם? בעיה מרכזית נוספת היא העול הכלכלי הרובץ על משפחתו של חולה הנפש, כאשר זה האחרון נופל עליה למעמסה.
ולבסוף: המפגשים התדירים שנאלצים חולה הנפש ומשפחתו לקיים עם גורמים שונים, כמו הרופא והאחות, וההתכתבות התכופה עם המוסדות המתחייבת מכל הקשור לבעיה הכאובה - כל אלה מהווים מטרד לא מבוטל למשפחת החולה.
לדעת ד"ר קרני, תיטיב משפחה כזו לעשות, אם תסתייע בשירותיו של איש-מקצוע, כדי שיחלצה מן המשבר הקשה שאליו נקלעה. הדבר יסייע לאותה משפחה לפרוק מתחים שנצטברו בה ולתפקד ביתר-יעילות בחיי היומיום.
|
|
הכותב הינו עיתונאי. שימש בעברו כעורך וכתב בידיעות אחרונות וב"קול ישראל".
|
|
| תאריך:
|
14/02/2008
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2008
|
|
ראובן לייב
|
|
איך להתמודד עם "כבשה שחורה" במשפחה
|
|
|
כתבתם של רז שכניק וחגי אוזן "מילים ולחן: למי אכפת" במוסף סוף השבוע בידיעות אחרונות (08.02.08, האירה מחדש תופעה עצובה ומוכרת לרובנו. יש לנו פה בעיה עם יצירה מקורית. גם במוזיקה, אולי במיוחד במוזיקה. לצרכן וגם ליוצר. בהתחלה, הצורך ביצירת מסד תרבותי משותף בזמן קצר, עודד הלבשתם של טקסטים עבריים על גבי לחנים של שירים רוסיים ושנסונים צרפתיים. בהמשך, ז'אנר חדש מגיח ומשקף תזוזות חברתיות, אז מעתיקים מוזיקה מאיפה שרק אפשר, במסווה של בחירה טובה והכרות עם המוזיקה העממית של האזור. ומהרגלים רעים קשה להיפטר: אז גם איל גולן, אפילו חווה אלברשטיין, שלא להזכיר את סיפור הפלגיאט העצוב של נעמי שמר.
|
|
|
|
|
הדוח הסופי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 מכיל 617 עמודים רק בחלק הגלוי שלו. ספק רב אם מישהו מהכתבים המגוננים על ראש הממשלה באמת קרא את כולם. רובם הסתפקו בקצירת פנינים שיצדיקו את עמדתם, אם הם בכלל טרחו לעלעל בו. אחדים אפילו בדו תכנים מהרהורי ליבם כמו הכותרת במוסף שבת של ידיעות אחרונות שקבעה "לפחות על המבצע הזה מגיע לו צל"ש". לטובת ציבור הקוראים שזמנם יקר ואינו מאפשר להם לקרוא את הדוח בעיון, הנה תיאור מלא של מה יש בו ומה אין בו (ומי שבכל זאת רוצה לקרוא את הדוח בעצמו - ילחץ כאן).
|
|
|
|
|
כאשר ההורים נפרדים, הילדים באופן טיפוסי נכנסים להסדרי מחיה חדשים עם כל הורה, בתבנית שנקבעת בד"כ ע"י אחד ההורים או שניהם, או בהתאם להסכם שנובע מההמלצות וההחלטות של עורכי דין, מטפלים, מעריכי מסוגלות הורית או בתי המשפט.
|
|
|
|
|
אילו נכדו של עמוס עוז, רגליו היו מתרסקות חלילה מרסיסי קסאם, הוא לא היה נוזף בנו אתמול בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות כי: "הזעם, התסכול וההתלהמות עולים לנו לראש".
|
|
|
|
|
מעיתון 'מעריב', מיום שני, ה 11.08.07 דיממו שתי כותרות: האחת בישרה על אובדן רגליו של אושר טוויטו בן ה 8 משדרות, השנייה אודות הלם הקרב של לוחמי הסאלוקי ממלחמת לבנון השנייה. הלוחמים, לפי הכתבה, חוששים להיכנס שנית לטנקים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
קל וחומר ממכבי חיפה והפועל תל אביב  הדחיינות של נתניהו והרס משרד החוץ התנ"ך נגד הרב יצחק יוסף ההפקרות והטמטום של יצחק גולדקנופף וכרגיל - איתמר בן-גביר
|
|
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
|
|
|
שירה אדרי
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
