מאחורי הסורגים של כלא "מעשיהו" יושב בימים אלה מי שזכה לתואר "רב הכייסים של ישראל" ורוקם תוכניות לצאת לחופש, בעזרתו האדיבה של השוטר-בלש, שתפס אותו "על חם" ושהביא למאסרו.
יותר משלוש שנים חלפו מאז אותו יום מר ונמהר, שבו נעצר מרדכי לביא (37), תושב חולון, יפה-תואר וגבה-קומה, על-ידי איש "המדור המרכזי", מאיר ברק. עם מעצרו השיקו אנשי המדור כוסיות עם חברם, שעלה בידיו לתפוס אותו "על חם". בשל הצלחתו זו הוענק לברק ציון-לשבח על-ידי הממונים עליו, בתוספת הכינוי: "רב ציידי הכייסים".
כיוס באוטובוס
מה הביא לתפנית החדה ביחסו של ברק ללביא? מה הביא לכך שהבלש, אשר ראה בלכידתו של רב-הכייסים את מבצע חייו המוצלח ביותר, עושה עתה כל שלאל-ידיו כדי להביא לשיחרורו?
ראשיתו של סיפור המעשה, שאותו גולל באוזנינו ברק, מתחילה באחד מימי הקיץ הלוהטים של שנת 2005. באותו יום היה סמל ראשון ברקת בסיור מבצעי-שיגרתי. תוך כדי סיורו, ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, החליט הבלש לעלות על אוטובוס "דן" בקו 19.
במבטו הבוחן והחודר הבחין מייד באיש, שבעטיו נגרמו לחבריו במדור המרכזי נדודי-שינה לא מעטים. היה זה מרדכי לביא בכבודו ובעצמו. הגבר התמיר והחסון היה, באותו רגע, עסוק בכיוסו של אחד הנוסעים.
ברק, שניצב במרחק של כשני מטרים ממנו, כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים, הספיק להבחין כיצד שולף לביא, כהרף-עין, ערימת שטרות מהכיס האחורי של מכנסי ישיש, שעמד באוטובוס הצפוף. באותה שנייה ממש זינק הבלש לעבר הכייס. זה האחרון החל נאבק עם לוכדו, ותוך כך שמט את שטרות הכסף על ריצפת האוטובוס. בחילופי המהלומות ההדדיים הופל הבלש, אך קם מייד, כשהוא מספיק לקרוע את חולצתו של לביא מעליו.
בסופו של דבר הצליח הכייס להימלט, אך קרעי-חולצתו נותרו בידיו של ברק. הבלש יכול היה עתה לחגוג את ניצחונו בלב שקט, שהרי, לראשונה, נתפס לביא "על חם". העובדה כי הצליח להימלט, לא הטרידה כל כך אותו. שטרות הכסף, בסך 600 שקל, קרעי החולצה, והעיקר - הקורבן עצמו - הספיקו לצורך פתיחת תיק נגד לביא.
מאוחר יותר, התברר כי מרדכי לביא הצליח להימלט במנוסתו לבאר-שבע, הוכרז כעבריין נמלט, ורק לאחר כשנה הצליחה המשטרה לשים עליו את ידיה. הוא הובא לדין בבית המשפט השלום בתל אביב, שוחרר בערבות עד למשפטו, ורק באוקטובר האחרון, עם סיום משפטו הארוך והמייגע ודחיית ערעורו בבית המשפט המחוזי - נידון לביא לשנה וחצי מאסר בפועל.
על דרך המלך
אך בל נקדים מאוחר למוקדם. ברק קיבל על עצמו את המעקב אחר לביא, מהרגע שנעצר ועד למתן גזר הדין. הוא מעיד, כי במשך כל אותו פרק-זמן עשה לביא מאמצים כנים כדי לחזור למוטב. ברק, האיש שלכד את קורבנו והידוע זה מכבר כ"משקם העבריינים", החליט לסייע לו בשיקומו.
הבלש, שהתוודע תוך כך היטב למשפחתו של לביא, הנשוי ואב לשלושה, ביקש להעלותו על דרך המלך. לצורך כך דאג לו לעבודות שונות, שבכולן - כך מעיד עתה ברק - גילה מסירות וחריצות למופת. יתר על כן: במהלך פרק הזמן הממושך עד למתן גזר הדין, לא חזר לביא לסורו, לא ביצע כל עבירה ולא נעצר. כל פועלו היה לשקם את עצמו ולהתמסר למשפחתו בעבודת-כפיים.
תוך ניסיונו האישי להשתקם, שזכה לעידודו של ברק, נחרץ דינו של לביא בבית המשפט והוא נשלח לכלא. אך האיש שגרם להרשעתו, הפך עתה את עורו. "לא שהעדתי עדות-שקר במשפטו" - מתוודה ברק. "לביא חייב היה להיענש על מעשיו. אבל, יחד עם זאת, לבי לא היה מעולם שלם עם גזר הדין. צריך היה להתחשב בניסיון השיקום המוצלח שלו, שנקטע באיבו ובאי-חזרתו למעשיו הקודמים, ולתת לו צ'אנס".
עם כניסתו לכלא, לא נפסקו המגעים בין הלוכד לקורבנו. מלבד הביקורים התכופים של ברק בכלא, החלו השניים מתכתבים ביניהם. במכתביו הצר לביא על מצב-בריאותו הרופף, בצד הדכדוך הנפשי שממנו הוא סובל, בעיקר בשל העובדה כי רעייתו, דליה, שבמהלך המשפט הייתה בהריון, הפילה את ולדה בהיותה בחודש הרביעי.
געגועים עזים
לביא מביע במכתביו געגועים עזים למשפחתו: "יש לי, כידוע לך, בית מסודר ואשה נפלאה, שמטפלת במסירות בשלושה ילדים, נותנת להם הכל, ומה שחסר להם זה רק האבא, שידריך אותם". הוא מזכיר, כי בנו-בכורו עומד לחגוג בקרוב את בר-המצווה שלו ומביע תקווה, כי יינתן לו עד אז לחגוג בקרב משפחתו כאסיר משוחרר.
מסתבר כי לביא, העובד במכבסה ובחשמליה של "מעשיהו", חש עצמו בודד וגלמוד. הוא מתרחק מחברת האסירים, אך זוכה להמלצות טובות ממדריכיו בעבודה ומהאחראים עליו. באחד ממכתביו האחרונים לברק, הוא חזר והטעים: "עייפתי מהפשע ואני רוצה לחזור לחיים טובים וישרים!"
עובדות אלה הניעו את ידידו, מעברו השני של המתרס, להיחלץ לעזרתו. בימים אלה פנה ברק - שהסיר בינתיים את מדיו והפך לחוקר - במכתב נרגש לנשיא המדינה, שבו הוא מבקש ממנו לחון את לביא. בבקשת החנינה כותב ברק בין השאר: "במשך 11 שנות-עבודתי עם הפשע והפלילים, לא ראיתי עוד עבריין אשר החליט להשתקם בכוחות עצמו, או בעזרת אחרים, כפי שעשה זאת בהצלחה מרדכי לביא.
זה האחרון הותיר בבית אשה אוהבת ושלושה ילדים הקשורים אליו בכל נימי נפשו. גם מקום העבודה, שחסרונו בו מורגש היטב, מצפה לו. בסיום פנייתו של ברק, הוא מצהיר כי הוא מתחייב לשאת באחריות להמשך שיקומו של מרדכי לביא, אם אכן יחון אותו נשיא המדינה.
