לפני ימים מספר נכנסתי לאתר של "מפלגת הירוקים" ונרשמתי כחבר במפלגה. למרות שאפשר לומר שמעורבותי הציבורית בעניינים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים היא מעל הממוצע מעולם לא הייתי חבר במפלגה כל שהיא. את ביקורתי הפניתי כלפי כל המפלגות ביחד וכלפי כל אחת מהן בנפרד, לפי העניין. חבריי וידידיי הגיבו בתמיהה להצטרפותי למפלגה בכלל ולירוקים בפרט (ומבלי שהדבר נאמר מפורשות חשתי שבשל גילי היתה הצטרפות ל"גמלאים" מתקבלת יותר בהבנה): מה הטעם בכלל להצטרף למפלגה? למה עכשיו? לירוקים???
אדם נדרש לעתים לעשות מעשה לא משום שכך מקובל, וכך עושים כולם או רובם אלא כי הוא סבור שכך ראוי. דמוקרטיה איננה רק מילוי חובת ההצבעה לכנסת (שגם ממנה משתמטים רבים) אלא מעורבות אזרחית בתהליכים הפוליטיים גם בשנים שבין הבחירות. תהליך היחלשותם של כלי ההבעה שבידי האזרחים בישראל מעמיד בסכנה אמיתית את עתידה של הדמוקרטיה שלנו (ואין להתנחם בעובדה שזה המצב גם בארצות אחרות). הדבר בא לידי ביטוי באחוזי הצבעה נמוכים, בחוסר האפקטיביות של הפגנות וצורות אחרות של מחאה ציבורית, בקשיים הגדלים בעברת מסרים בעולם של תקשורת רוויה וכמובן בהיעלמותן של המפלגות מהפוליטיקה.
חלק מהדברים האלה קרו משום שאנו, האזרחים, ויתרנו על הכלים העומדים לרשותנו. וויתור על הזירה הפוליטית הוא מעשה מסוכן ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להתייחס לפוליטיקה כהוויה מיותרת. הצטרפתי למפלגה כדי לנסות לחזור ולהשתמש בכלי חשוב העומד לרשותי כאזרח. אולי כמה מאות אזרחים אחרים יעשו כך גם הם ויצטרפו למפלגות לא רק כמתפקדים לעת מצוא למען מועמד בפריימריז אלא כאזרחים שאינם מוכנים לוותר על מעורבותם והשפעתם.
הפוליטיקה שלנו היתה מאז ומעולם פוליטיקה של ביטחון ומדיניות חוץ וחיי היום-יום של האזרחים התנהלו בשוליה. תוך כדי עיסוק בהישרדות הקרבנו את ערכינו, חיינו, בריאותנו, היחסים בתוכנו או לפחות דחקנו את כל אלה לשוליים. כאשר הדחיקה לשוליים פגעה מאוד בקבוצה מוחלשת יש וזו התארגנה והצליחה לעשות מעשה בזירה הפוליטית. כך אפשר לראות למשל את שס, הגמלאים ותופעות אחרות בפוליטיקה הישראלית. אולם הצלחתן של מפלגות אלה שנועדו לשרת עניין או סקטור אחד לא החזירה לשיח הפוליטי הישראלי את הדיון בשאלות יסוד ערכיות הנוגעות לכלל ולא שיפרו את תדמיתה של הפוליטיקה בעיני הציבור.
"מפלגת הירוקים" עשויה להחזירנו לשיח שיעסוק בנו, באורח חיינו, ביחסים בינינו לבין סביבתנו ובינינו לבין עצמנו, בשאלות של ערכים ומוסר, באיזונים הנכונים שכולנו כל כך זקוקים להם. מפלגה שתכניס לדיון הפוליטי ולתהליכי קבלת ההחלטות מדדים שעד כה לא התחשבו בהם מספיק ושתעשה זאת בשם קבוצות שונות בחברה ועבור כולם.
אינני רואה במדיניות ועשייה ירוקה עניין של מותרות וביטוי לחברה שבעה כפי שטוענים אחדים מהמתנגדים. ההפך: במידה רבה יש כאן קריאת תגר על קבוצות בחברה שאינן מסתפקות בשובע וממשיכות לצרוך ללא צורך, לעתים קרובות על חשבון קבוצות שאין בכוחן להשיג אפילו את המינימום הדרוש לקיומן. מדיניות ועשייה ירוקה תאתגר חברה שבוייה בדרבון-צרכים, תציג אלטרנטיבה לחברה של "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו כ"ב, י"ג), הממשכנת את עתידה, את עתידנו, מבלי דעת. מדיניות ירוקה היא חשיבה ארוכת טווח המביטה קדימה מעבר לקו האופק ומיישמת פעולות למעננו ולמען הדורות הבאים.
זיהום והרס הסביבה
ישראל איננה שייכת לאותן מדינות עשירות ושבעות שפעילות ירוקה אצלן עלולה להיתפס כעיסוק לשעות הפנאי. אנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם אך בניגוד לרוב האחרות במצבנו, איננו עושים כמעט דבר כדי להתמודד עם בעיות הסביבה הקשות והמקשות על חיינו. מלחמה להגנת הסביבה איננה "רק" על זכותנו לנשום אוויר נקי, לשתות מים בלתי-מזוהמים, להרחיק מאתנו קרינה מסרטנת, לאפשר לנו נגישות לחופי הים ולאתרי הטבע הלאומיים. למרבה הפלא הזיהום הסביבתי והשתלטות יזמים על משאבי קרקע לאומיים כרוכים לעתים קרובות בשחיתות. הפעילות הירוקה היא גם מלחמה לביעור השחיתות מתוכנו.
כל ארחי ישראל סובלים מזיהום ומהרס הסביבה. אבל יש מי שנפגע יותר ואלה האוכלוסיות המוחלשות במדינה. פעילות סביבתית איננה מותרות אלא מאבק למען צדק חברתי, צדק חלוקתי ומניעת אפליה סביבתית.
חשיבה, עשייה ופעילות ירוקה היא בעיני יהודית. לא במובן של "הפיל והבעיה היהודית" אלא בהיותה מושרשת מלכתחילה בתורה ובמצוות: החל מהאיסור הגורף של "בל תשחית", דרך המאזנים הגדולים של האדם מול הטבע כמו כשרות, שבת, שמיטה ויובל, ועד הדינים המפורטים במסכת בבא בתרא העשויים להוות תשתית לכל תכנון אורבני-סביבתי הולם. אלה כוללים מניעת רעש וזיהום, שמירה על פרטיות, תיחום אזורי תעשיה, שמירה על מקורות המים ועוד. תורת ישראל מכוונת אותנו לצריכה מאוזנת ומתנגדת לדרבון צרכים שלא לדבר על העקרונות שהזכרנו בדבר צדק חברתי ומניעת אפליה סביבתית.
אין ספק שלא יישמנו בעבר ואיננו מיישמים בהווה רבים מעקרונות יהודיים אלה שהם גם עקרונות סביבתיים. מפלגה ירוקה במדינת הלאום היהודית עשויה לתרום להתפתחותו וליישומו של שיח יהודי ירוק. זוהי משמעותה הפשוטה של הציונות: לקיים מסגרת ריבונית המאפשרת את קיומנו יחד כעם ומעניקה לנו הזדמנות לשמור על ייחודנו, לפתח את ערכינו ובהקשר שלנו: לא רק לכתוב ולדבר על יהדות וציונות ירוקה אלא גם ליישמה. פעילות יהודית-ציונית ירוקה מחויבת לשוויונם ורווחתם של מיעוטים לא-יהודים. אסור שתהיה הפרדה מפלה בין קבוצות ובני אדם ושוני במתן ההזדמנות ובאחריות ההדדית ביניהן.
רבים מאזרחי ישראל עייפים מהפוליטיקה שלהם. הם כבר הבינו מזמן שבענייני חוץ וביטחון אין הבדלים משמעותיים בין העבודה לליכוד ולקדימה וגם מר"צ וליברמן שייכים לאותו מעגל פוליטי עקר שאינו מניב מדיניות מרחיקת-ראות ואינו מעניק שירותים ראויים. כמו במערכות בחירות קודמות רבים לא יצביעו כלל ורבים אחרים יצביעו למפלגות הנראות להם פחות "פוליטיות". הפעם גדל הסיכוי של מפלגת הירוקים לזכות בתמיכה כמפלגה "לא פוליטית".
אני מקווה שמפלגת הירוקים תעשה הכל כדי לאכזב את הבוחרים שיצביעו עבורה כמפלגה "לא פוליטית" ושתהיה מספיק חזקה כדי לצבוע את הפוליטיקה שלנו בירוק. ירוק שאינו מכסה על שלל צבעיה של החברה הישראלית, מחזק זהויות ולא מבטלן. אין לי שום היכרות אישית או אפילו תקשורתית עם ראשי המפלגה הזאת. אני מקווה שהם מבינים שכדי לא להיות תופעה חד-פעמית בפוליטיקה הישראלית עליהם להיות מסוגלים לייצג נאמנה קבוצות שונות בחברה. הצטרפתי למפלגה כדי לתרום את חלקי ליצירתו של דיון אחר בפוליטיקה שלנו. אם אצליח יחד עם חברים אחרים, אם מפלגת הירוקים תצליח לקדם את השיח הזה, בסופו של דבר גם אצביע עבורה לכנסת.
