|
|
מפעל פולגת. סוף עידן [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
בשנת 1978, כאשר הייתי תלמיד כיתה ט', פרצה שביתת המורים הגדולה, הארוכה ביותר עד לזו של השנה. כמעט חודשיים היינו בבית, טיפסנו על הקירות ולא פחות מזה - על העצבים של ההורים.
אבי, אלעזר לוין, שהיה אז יו"ר תא הכתבים הכלכליים בתל אביב, הציע לצרף את בני העשרה המושבתים לסיורים מקצועיים של כתבי התא במפעלים בארץ. הרעיון התקבל והסיור הראשון אליו נסענו היה למפעל פולגת בקרית-גת.
אז היה זה אחד המפעלים המובילים בארץ וישראל פולק המנוח, המייסד והבעלים, היה המארח שלנו. כולם ידעו את הסיפור כיצד הביא פנחס ספיר את פולק לקריית-גת, באומרו שמדובר בסך-הכל בשעה נסיעה מתל אביב. ספיר אסף את פולק בשעת בוקר מוקדמת, הורה לנהגו לסגור את הווילונות ולנסוע בכל המהירות, הסיח את דעת אורחו כל הדרך במעשיות משעשעות, ופולק גילה רק קצת מאוחר מדי שהדרך טיפה יותר ארוכה.
אני מודה ומתוודה, שמאז לא יצא לי להגיע לקריית-גת - עד שביתת המורים הגדולה של השנה. בני הבכור, תלמיד י"ב, היה גם הוא משועמם כהוגן. לכן ביקשתי ממארחיי במפעל הדגל של פולגת בעיר לצרף אותו לביקור, והם נענו בחפץ לב.
נסענו ברכבת, והפעם זה באמת לקח 50 דקות, בלי טריקים ועניינים. הגענו למפעל ענק, המילה האחרונה של הטכנולוגיה בתחום השבבים, וראינו לצידו את המפעל שיהיה המילה העוד יותר אחרונה, בעל תג המחיר המדהים של 3.8 מיליארד דולר.
כאשר סיפרתי למארחים על ביקורי הקודם, הם נענו באומרם שחלק ממפעל פולגת הישן הוא כעת מחסן של אינטל. מעבר לסגירת המעגל האישית שלי, שבאמת אין לה חשיבות מעבר לזכרונותיי, היה בכך יותר מאשר סמל למהפך שעברה התעשיה בישראל.
עם כל הצער והכאב שבדבר, במיוחד לנוכח הצטרפותם של 300 פועלים מסורים למעגל האבטלה, המהפך הזה הוא כורח המציאות. בעידן של גלובליזציה, קשה מאוד - ואולי בלתי אפשרי - להתמודד עם יצרנים זולים המציעים בערך את אותה איכות.
מבחינת הלקוח, אין זה משנה האם החליפה מסין זולה יותר משום שהתהליכים שם יעילים יותר או משום שהעובדים מנוצלים בצורה מחפירה. מעטים מאוד יהיו מוכנים למחות נגד העבדות המודרנית ונגד הדיכוי הפוליטי, אם המחאה הזו תפגע בכיסם - וזה אנושי לגמרי.
יכול להיות שהדולר הנמוך נתן לפולגת את מכת המוות. אבל בישראל של שנת 2008, היתרון היחסי היחיד מול העולם הוא המוח היהודי והיכולת הטכנולוגית הבאים לידי ביטוי במפעלי אינטל. בעוד מפעל החליפות סוגר את שעריו, מפעל השבבים מתקרב לחנוכתו. סוף עידן ותחילת עידן.
