"ערבים, עמדו כאיש אחד והילחמו על זכויותיכם הקדושות. הרגו את היהודים באשר תמצאו אותם. בזה רוצה אללה, ההיסטוריה והדת". את הדברים האלו אמר המופתי, חאג` אמין אל חוסייני, מחולל הלאומיות הפלשתינית.
בשיטוט פשוט במנועי החיפוש ניתן למצוא אלפי מאמרים, תמונות ומסמכים המגוללים את סיפור הקשרים בין המופתי ואנשיו לבין המשטר הנאצי. הארכיונים מלאים במסמכים המתעדים את ההתכתבויות בין אל-חוסייני לבין הימלר, היטלר ופון ריבנטרופ. עיתוני העולם וארץ ישראל, בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, התמלאו באופן הדרגתי בחשיפות על פועלו של חוסייני וחלקו בהשמדת יהודי הבלקן ובמניעת הצלתם של יהודי הונגריה וסלובקיה.
חרף האמור לעיל, נחשפתי יותר מדי פעמים לכך שהנושא ההיסטורי הכה חשוב אינו ידוע לרבים. גם בקרב סטודנטים באוניברסיטה יש רבים שכלל אינם מודעים לכך שאי פעם היה קשר של ממש בין "אבי הרעיון הפלשתיני" ובין האידיאולוגיה הנאצית. קשה להאמין שיד המקרה בעניין ונראה יותר שההשכחה היא מכוונת.
משמעות הקשר בין הלאומיות הפלשתינית והנאציזם היא שהסכסוך המכונה הישראלי-ערבי אינו כזה, אלא יהודי-אנטישמי. פעולותיו של חוסייני להשמדת יהודי אירופה אינן מעידות על כוונות רק בהקשר הישראלי אלא על אנטישמיות נאצית. דבריו ב"רדיו ברלין", בו שידר בזמן המלחמה תעמולה נאצית לארצות ערב, מעידים על תפיסת עולם שאינה ברת-פשרה. וכאן, בתפיסת העולם השוללת את הקיום היהודי באשר הוא, נעוצה סיבת ההשכחה. לא לחינם אמר הנשיא פרס שלא צריך ללמוד היסטוריה. מי שלומד היסטוריה יודע שהסכסוך לא נובע משטחי איו"ש, לא מבעיית הפליטים ולא ממאחזים.
אל-חוסייני כמנהיג המיתולוגי של הפלשתינים, פעל להשמדת יהודי אירופה לפני ה"נכבה", את הטבח ("הפרהוד") ביהודי בגדד ארגן 7 שנים לפני קום המדינה ואת פרעות תרפ"ט 20 שנה לפני בעיית הפליטים. כפי שלא ניתן היה לנהל מו"מ עם גרמניה כל עוד דגלה באידיאולוגיה נאצית, כך אין אפשרות (גם אם מאוד רוצים) לנהל מו"מ עם קבוצה לאומית שדוגלת בהשמדת ישראל.
כפי שבעלות הברית עשו אבחנה בין גרמנים "טובים" וגרמנים "רעים", בעקבות "המלחמה הקרה" והצורך בגרמניה המערבית כבעלת ברית, כך נעשתה אבחנה מלאכותית כזו על-ידי ישראל. אולם, בעוד הגרמנים זנחו את האידיאולוגיה הנאצית ופעלו בניסיון לכפר על פשעיהם, המופתי מעולם לא הועמד לדין. ההסתה בכלי התקשורת הפלשתינים אינה שונה בהרבה מזו שנעשתה לפני 65 שנה והמסמכים המכוננים של הפתח ושל החמאס קוראים להשמדת ישראל.
קוהלת אמר "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". הבנת הסכסוך וההבנה שהוא נסוב על מהותנו כיהודים ועל שנאה שאינה ניתנת לפשרה אכן כואבת. אולם, הניסיון להקל על המכאוב הקולקטיבי בעזרת סם הבורות לא ישנה את העובדות, אלא רק יקהה את חושי ההישרדות הטבעיים של העם.
