הרגעת האויב

בריאיון הכמעט-יומי של מר חיים רמון לתקשורת, פנה הנ"ל ממרום מעמדו הבכיר בממשלה אל השלטון הסורי בזו הלשון: “אין לכם ממה לחשוש, ישראל לא תתקוף, ישראל לא נערכת למלחמה נגד סוריה".

האמירה הזו היא אומללה, ויותר מכך - מזיקה לאינטרסים של ישראל, במיוחד כאשר היא יוצאת מפיו של בעל תפקיד ציבורי פוליטי, מהסיבות הבאות:

• ההודעה כי ישראל לא תתקוף, משדרת פחד וחושפת חרדה ורתיעה, כפי שהדבר מתפרש בצד הערבי, לאור ההבנות שלהם, במיוחד בימים בהם ארגון הטרור אל-קאעידה משחרר איומי רצח כלפי העם היהודי, כלפי כל יהודי באשר הוא, ויש קשר בין הדברים כי אלה גם אלה שייכים מבחינת פעילות הטרור לאותו ציר הרשע.

• ההודעה המרגיעה של ישראל, מאפשרת לאויב להתארגן בנחת ובבטחה ללא חשש ובצל ההבטחה הישראלית להימנעות מפעולה - קבל עולם, וההתארגנות בה מדובר היא אחת - התארגנות למתקפה על ישראל, כנראה לא משטח סוריה אלא משטחי החיזבאללה בלבנון המצוידים עד למעלה ראש בנשק רוסי המועבר אליהם מסוריה, מתחת אפה של ישראל אשר במקום למנוע זאת במעשים - מחפה על כך בצורת הרגעת האויב במלים.

• ההודעה כי ישראל אינה מתכוונת לפתוח במערכה צבאית נגד סוריה, ממסמסת ומחלישה את כוח ההרתעה של מדינת ישראל, בבחינת: מישראל - אין מה לחשוש.

• ההודעה הזו בכלי התקשורת, מכרסמת ביתרון הצבאי וההרתעתי שיש לישראל מול סוריה לאור האיום הפוטנציאלי על דמשק ממרומי רמת הגולן, משם יכולה ישראל לכבוש על נקלה את דמשק כשתחפץ, מצב המטריד לא מעט את מדינת ציר הרשע.

• הודעת ההרגעה מעבירה את יתרון ההפתעה במערכה הבאה - מישראל לסוריה, כי לאור הרגעה זו - סוריה היא זו שעלולה לפתוח במערכה צבאית נגד מדינת ישראל, בזמן שהיא תבחר לעשות כן, לאור הצהרתה של ישראל כי היא - ישראל - לא תנקוט יזמה.

כל זאת כלפי חוץ, ואילו כלפי פנים - כל בר בי-רב יודע ומצפה כי להבטחה המוזרה הזו של הרגעת האויב אין כל כיסוי, ומלבד העלאת המורל אצל האויב ובעיקר סוריה - אין מאחורי אמירה זו דבר וחצי דבר: כשיוחלט [כך צריך לקוות] משיקולים מקצועיים-צבאיים-ענייניים כי הגיעה העת לתקוף את סוריה, הדבר גם יתבצע, ללא שום כפיפות להצהרות המזיקות של השר רמון.

לאמור, יש באמירות ההרגעה נזק אולם הנזק לא כל כך רב, אלא חלקי ומוגבל, ומצוי בעיקר במישור התדמיתי ולא במישור המהותי.

נותר רק לקוות כי זה ברור גם שם, וכי ימיו העליזים של השר רמון וחבורתו בממשלה - ספורים.