|
|
חשוב לבצע הליכי חקיקה מהירים, כי רבים מחכים לברר את המצב לפני החלטה על עלייה [צילום: ששון תירם]
|
|
|
|
|
לאחרונה התבשרנו על כך ששר האוצר אישר חבילת הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, לרגל שנת ה-60 למדינת ישראל. התוכנית גובשה על-מנת לעודד עלייה ולהשיב הביתה מאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל, תוך הסרת חסמי מס משמעותיים. עיקר החידושים בתוכנית הינם כדלהלן:
הענקת פטור ממס לכל סוגי מקורות ההכנסה בחו"ל לתקופה של 10 שנים - כיום שורר מצב מורכב לפיו חלק מההכנסות אינן זכאיות לפטור, חלקן פטורות ל-4 שנים (עסק שהיה בבעלות לפחות 5 שנים קודם לעלייה), חלקן ל-5 שנים (ריבית, דיבידנד, דמי שכירות, קצבה) ורווחי הון פטורים ל-10 שנים. התוכנית מציעה פטור כולל ואחיד לכל ההכנסות לרבות הכנסות ממשכורת ומשלח יד (הכנסות שקודם לא זכו לפטור), וזאת למשך 10 שנים ממועד העלייה לישראל.
הרחבת ההקלות במס לתושבים חוזרים - על-פי המוצע, תושב חוזר השב לאחר 10 שנים מן המועד שעזב, יסווג "כעולה חדש" לצורך ההקלות במס ולפיכך יהיה זכאי להטבות רבות יותר. זאת ועוד, ביחס לעולים שיגיעו עד סוף 2009 יהא די בתקופה של 5 שנים בלבד!
קביעת פטור ממס לחברות המנוהלות ע"י עולה - כיום, גם חברה זרה נחשבת כתושבת ישראל לצרכי מס (ולפיכך כמתחייבת במס) אם השליטה והניהול עליה נעשים מישראל. כתוצאה מכך - חברות זרות של עולים עשויות להפוך לחייבות במס בישראל עם העלייה. על-פי המוצע, העלייה לא תגרום לשינוי כאמור ולכן הכנסות חברות כאמור בחו"ל יוסיפו ויהיו פטורות בישראל.
אופציה להתחרט - תוענק תקופת הסתגלות בת שנה ממועד העלייה, במסגרתה העולה לא יסווג כתושב ישראל לצרכי מס הכנסה. לאחר תקופה זו, יוכל לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום מושבו - בלא השלכות מס העשויות לחול על תושב ישראל (לדוגמה "מס עזיבה").
פטור מחובת דיווח - העולים (והתושבים החוזרים שייחשבו כעולים) יהיו פטורים מחובת דיווח ביחס להכנסות הפטורות ממס. אף זהו אמצעי מרכזי שנועד להפיג חשש.
אין ספק שההטבות המוצעות הינן ראויות ורצויות. עם זאת, מניסיון העבר, חשוב לזכור שלוש נקודות מרכזיות, על-מנת שהכוונות הטובות אכן ישיגו את מטרתן:
ראשית, בינתיים מדובר בתוכנית בלבד הטעונה עדיין השלמת הליכי חקיקה - במסגרתם גם יפורטו התנאים המזכים בהטבות. כל עוד הליכים אלה לא הסתיימו - אי הוודאות עדיין שולטת, וכתוצאה מכך לא רק שאין עידוד לעלייה (או לחזרה לישראל), אלא המצב מעודד המתנה ועיכוב עלייה. זאת, כיוון שיחידים לא מעטים מעכבים את המעבר לישראל עד להתבררות מצב הדברים. מטעם זה - חשוב מאוד להשלים את הליכי החקיקה באופן המהיר ביותר.
שנית, גם בעת הליכי החקיקה יש להקפיד על הימנעות מהוספת סייגים רבים. לצערנו, קיימות לא מעט דוגמאות של חוקי עידוד בהן הכוונה טובה, אך בעת הליכי החקיקה הוספו תנאים ומגבלות שמטרתם "סגירת פרצות" ואלה עיקרו את החקיקה מתוכן. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא גם לאחרונה בחקיקה שנועדה לעודד העברת מפעלים לאזורי פיתוח בדרך של פטור ממס שבח.
שלישית, ובהמשך לאמור לעיל - חשוב שהחוק יהיה פשוט וברור ככל הניתן, ובדרך זו ימנע הצורך בהפעלת שיקול דעת רשויות המס לצורך יישומו. כך לדוגמה - כיום מוענקות הקלות מס לתושב חוזר אם שב לישראל לאחר שלוש שנים לפחות מן המועד בו חדל להיות תושב ישראל. תושבים חוזרים רבים נתקלים בעמדה של רשויות המס לפיה לא יזכו להטבות המס אף אם חלפו למעלה משלוש שנים מאז העזיבה - ולעיתים אם חלפו שנים רבות נוספות, וזאת בטענה כי ניתוק תושבות הוא הליך הדרגתי. חשוב לקבוע מועדים ברורים ופשוטים לפיהם "מועד העזיבה" הוא המועד הרלוונטי, ולמנוע פתח להתדיינויות מיותרות בהקשר זה.
