|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא ניתן לסטות מנוסחת החישוב הלינארי
|
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון סותמת את הגולל על הטענה לפיה ניתן לסטות מ"נוסחת החישוב הלינארי" בחישוב מס השבח ● לפסיקה השלכות ביחס למס החל על מכירת נכסים שנרכשו לפני הרפורמה במיסוי נדל"ן (7.11.01), ובייחוד כאלה שנרכשו שנים רבות לפני מועד זה
|
ביום 28.5.2008 ניתן פסק דינו של ביה"מ העליון בע"א 8596/06 אלברט אברהם פוליטי.
המדובר בסוגייה שעניינה האם ניתן לסטות מהנוסחה לחישוב מס השבח המכונה גם נוסחת החישוב הלינארית. להלן הרקע לשאלה ולהכרעה המשפטית: במסגרת רפורמה במיסוי נדל"ן (תיקון 50 בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ') הופחתו שיעורי מס השבח משיעור המס השולי ליחידים (עד 50% באותה עת) לשיעורים מופחתים (25% בלבד ולאחר מכן 20%). עם זאת, ההפחתה חלה במלואה רק ביחס למקרקעין שנרכשו החל ממועד כניסתה לתוקף של הרפורמה (7.11.01 - "היום הקובע"). ביחס למקרקעין שנרכשו קודם ליום הקובע נקבע פיצול - חלק השבח שנצבר עד היום הקובע ימוסה בשיעורי המס השוליים, ולעומתו החלק שנצבר לאחר היום הקובע ימוסה בשיעור המס המופחת. החוק קבע נוסחה לפיה פיצול השבח כאמור לעיל ייעשה לפי תקופות ההחזקה בנכס. לדוגמה, אם נרכש הנכס שנתיים לפני היום הקובע ונמכר 4 שנים לאחריו הרי חלק של שליש (2/6) יחוייב בשיעורי המס המלאים וחלק של שני שלישים (4/6) יחוייב במס המופחת.
התעוררה השאלה האם ניתן לסטות מחישוב זה (המבוסס על תקופות החזקה) ולפצל בהתאם לשווי הנכס ביום הקובע. דהיינו עליית הערך עד ליום הקובע תחוייב בשיעורים הרגילים ולאחר מכן בשיעורים המופחתים, בלא תלות במשך ההחזקה, וכך יוטל מס המשקף נכון יותר מבחינה כלכלית את השבח על הנכס. לדוגמה - אם וככל שעליית הערך נצמחה כולה לאחר היום הקובע הרי שמלוא הרווח יהנה משיעורי המס הנמוכים.
מקרה מעין זה התעורר בעניינו של פוליטי. באותו עניין לא הייתה מחלוקת כי עליית הערך נצמחה לאחר היום הקובע, והתעוררה השאלה המשפטית האם ניתן להתבסס על כך לשם החישוב במקום בנוסחת החישוב הלינארי. ועדת הערר שדנה בתיק בשלב ראשון קיבלה את עמדתו של פוליטי, ופסקה כי אכן ניתן לסטות מהנוסחה על-מנת להגשים עקרונות של מס אמת. מנהל מס שבח הגיש ערעור לביה"מ העליון וביום 29.5.08 התקבל ערעורו.
בפסק הדין המרכזי, שנכתב על-ידי כב' השופטת מרים נאור, קובעת השופטת כי אף שהטענות שהועלו על-ידי מייצגיו של פוליטי שובות את הלב, הרי שלאחר ששקלה את הנושא הכריעה כי לא ניתן לסטות מנוסחת החישוב הלינארי. השופטת מנמקת את פסק דינה במספר נימוקים: נימוק אחד הינו לשון החוק - שהינו לגישתה ברור בנושא זה, ועל כן לא ניתן לסטות ממנו בהיעדר "נקודת אחיזה ארכימדית" לפרשנות אחרת. נימוק נוסף מבוסס על ההיסטוריה החקיקתית, ממנה מסיקה השופטת כי האפשרות של חישוב לפי שווי (ולא לפי תקופות) נשקל על-ידי ועדת רבינוביץ', אך בסופו של דבר הוחלט שלא לבחור בו מטעמי יציבות, פשטות וודאות. נוסחת החישוב הלינארי היא פשוטה להפעלה ולחישוב ולעומתה התחקות אחר השווי עשויה להיות סבוכה.
בית המשפט מציין כי אכן נוסחת החישוב הלינארי עלולה להוביל למקרים של עיוות מס ולעיתים גם לתוצאות לא כלכליות המעכבות ביצוע עסקות, ואולם המדובר בפשרה חקיקתית עליה הוחלט, ויש לכבד את החלטת המחוקק שהעדיפה במקרה זה אינטרסים של פשטות ויציבות.
בית המשפט מאבחן פסיקות קודמות שלו שקבעו אפשרות לסטות מחזקות הקבועות בחוק (כדוגמת פסקי הדין בעניין אינטרבילדינג ו-קלס), בנמקו כי בענייננו אין המדובר בסוגיה של חישוב הרווח, אלא בסוגיה שונה של שיעור המס, שהוא עניין הנתון להכרעת המחוקק בצורה מובהקת. לפסק הדין המפורט הצטרפו השופטים גרוניס וחיות.
|
| תאריך:
|
03/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
03/06/2008
|
|
עו"ד זיו שרון; עו"ד ניר הורנשטיין
|
|
לא ניתן לסטות מנוסחת החישוב הלינארי
|
|
כולנו מכירים את החיוב המגיע אלינו מדי חודשיים מן הרשות המקומית, ובו אנו נדרשים לשלם תשלומי ארנונה. המקור להטלת החיוב בארנונה הינו בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 ובתקנות ההסדרים, שניתקנו מכח החוק. במסגרת הכללים שנקבעו בחוק ובתקנות, מוסמכת ומחוייבת כל רשות מקומית לקבוע בצו הארנונה את סיווג הנכסים השונים ומה יהיה גובה התעריפים השונים לכל נכס ונכס, במסגרת תתי-הסיווגים. צו הארנונה נקבע מדי שנה מחדש.
|
|
|
|
|
דרך ארוכה עבר עולם הגמלאות מאז "הומצא" המושג במחצית המאה ה-19 באירופה. התופעה החברתית החדשה שנקראת מאז "פנסיה" (בעברית - גִמלה), התעצמה לאט במהלך העשורים האחרונים של אותה מאה, ולא בלי מאבקים קשים - בעיקר במדינות אירופה שנחשבו בזמנים ההם מאד תעשייתיות. מפעלי התעשיה המתקדמת שפעלה בימים ההם ואולמות הייצור הענקיים בשטחם של מפעלי חרושת, הצמיחו באולמות הייצור מנהיגי איגודים מקצועיים עממיים, חזקים, אותנטיים ומיליטנטיים. חלק לא מבוטל מראשי איגודי הפועלים הללו עמדו מקרוב על היתרונות הכלכליים והעושר האישי הרב שמביאה עימה התעשיה המודרנית לבעליה. כבר אז היה ברור כי העושר הנובע מייצור תעשייתי רב פי כמה מהעושר שנבע מענפי החקלאות או המסחר. ראשי האיגודים הללו חשו היטב על בשרם את התמורות הגיאוגרפיות והאורבניות שיצרו גלי התיעוש שגדלו מדי עשור באירופה. התמורות הללו התבטאו במיוחד בתהליך מהיר של מעבר המוני פועלים ועובדי כפיים מישובים כפריים לשולי הערים הגדולות שגדלו והתעצמו בקצב מסחרר. הפרנסה בכפר הייתה דלה מאד ואילו העיר התעשייתית המודרנית קלטה המוני עובדים כפריים לשעבר מכל הסוגים שחיפשו מקורות פרנסה חדשים בעיר ההומה, הרועשת, המתועשת והמפויחת. מיליוני כפריים שנטשו את כפריהם השתלבו מהר כעובדים פשוטים במפעלים עתירי עבודת ידיים בטקסטיל, מתכת, פלדה, כימיה, מזון וענפי תעשיה אחרים. סמוך למפעלים הללו הוקמו שכונות עובדים חדשות של פועלים ומשפחותיהם הענפות שהיו ספקי כוח העבודה הזול שניתן לניצול מהיר וזול על-ידי אותן תעשייתיות חדשניות ברוח הימים ההם.
|
|
|
|
|
במהלך הפגנות ושביתות נגד הכאת רופאים וצוות רפואי בבתי-חולים, היכה מטופל רופא אורתופד בבת-ים. אני מבין את התסכול של מי שאינו מרוצה מהטיפול שקיבלו הוא ובני משפחתו, ואיני מקבל בשום פנים אלימות נגד רופאים ונגד צוותי בתי-החולים. לדעתי, צריך לעצור את הגל הרע עכשיו, ובתקיפות, לפני שיטביענו.
|
|
|
|
|
"אשא עיני אל השרים, מניין יבוא עזרי, עזרי מעם האשם, טובל וידו בשרץ".
|
|
|
|
|
יום ירושלים חל השבוע. הוא לא עורר התרגשות גדולה מדי בארץ. סביר להניח שהציבור הדתי לאומי קצת התרגש, חבש כיפה לבנה ואמר הלל. העיר הזו, שסבא שלי היה נותן כל הון שבעולם לראותה, שבחורבנה נראתה בחלומותיהם של אלפי יהודים בנויה, מתקבלת היום, כמובן מאליו ובמשיכת כתף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אחד יצא בשצף-קצף נגד פרקליטות המדינה, היא רקב, היא רוצה להפיל את שלטון הימין, היא מבצעת עבירות, היא חוקרת את חבורת ביבי ועד היום איש לא הורשע
|
|
|
|
|
דרור אידר
המכות שספגנו בגולה גרמו לפירוק החברה ליחידיה, לעומת זאת המלחמות והמכות בארץ גרמו לגיבושם של היחידים לעם  על משמעותו ההיסטורית של הקמת כוח מגן עברי לאור המלחמה הנוכחית
|
|
|
|
|
אלוף (מיל') יצחק בריק
"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
