עד לפני 20 שנה היא נשאה את השם הגרמני המובהק, הדוויג שטרנשוס. נוצריה-קתולית שהתגוררה בעיר-הולדתה המבורג עם הוריה, הרמן וביאנקה, לשעבר פעילי המפלגה הנאצית במרוצת מלחמת העולם השניה.
בשלהי שנת 1988 חל המהפך הגדול בחייה של הדוויג. היה זה כשהגיעה לארץ במסגרת הארגון הגרמני "כפרה", שהוקם בגרמניה לאחר המלחמה כדי לכפר על זוועות המשטר הנאצי. מאז היווסדו, הציב לו הארגון יעד ברור: פעילות התנדבותית במדינות שנפגעו בעקבות מלחמת העולם השנייה ועבודה עם אנשים שסבלו מאימי המשטר הידוע לשמצה, בסימן של פיוס.
אחת מאלה שנענו בהתלהבות של ממש לקריאת הארגון, הייתה הדוויג שטרנשוס, סטודנטית להיסטוריה. עם הצטרפותה היא נשלחה ארצה יחד עם עוד עשרות חברים לתקופת התנדבות ממושכת. עד מהרה מצאה עצמה הדוויג משרתת במספר בתי-אבות במרכז הארץ, שבהם התגוררו ניצולי שואה בגיל השיבה, כשהיא מסייעת להם בתפקודם היומיומי.
אותה עת קשרה הדוויג קשרים הדוקים עם אולגה פולק, ישישה תל אביבית ניצולת מחנה אושוויץ, ששימשה שפנת-נסיון אצל רופא המוות, ד"ר מנגלה. זה הזריק לה סמים מסמים שונים, עיקר אותה, ובסופו של דבר גם הצליח להפוך אותה לנכה לצמיתות.
מעשה נועז
סבלה הנורא של אולגה, שנתן בה במשך השנים את אותותיו, נגע עמוק לליבה של הדוויג. סיפור הסבל האיום הדיר מעיניה שינה, כמו גם יסורי המצפון שהציקו לה על היותה בת להורים נאצים שבינתיים כבר הלכו לעולמם. בו במקום היא גמלה אומר להיצמד אל אולגה בחיי היומיום שלה ולסייע לה כמיטב יכולתה, כשאת החלטתה מימשה הלכה למעשה.
בה בעת החליטה הדוויג לעשות מצידה, מעשה נועז ולהמיר את דתה מנוצריה ליהודייה. לצורך כך היא נרשמה לחוג ללימודי היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, כשהיא שוקדת על לימודיה יומם וליל. במרוצת לימודיה האינטנסיביים היא הקפידה גם לבקר אצל רב כדי לקבל שיעורי הדרכה במנהגי היהדות. בתום לימודיה האקדמיים ולאחר שספגה פרק עשיר ביהדות - בשלה אצלה ההחלטה משכבר הימים להתגייר. החלטתה נשאה פרי; זמן קצר לאחר שהצליחה להוכיח את שקדנותה ובקיאותה הרבה בכל מה שקשור בדת משה, היא גויירה והפכה באחת מהדוויג שטרנשוס לרות מואב.
אבל בכך לא נסתיים סיפורה המופלא של הגיורת. רות מואב החליטה לפנות עורף למולדתה, גרמניה, ולמחוק אותה מזיכרונה. זמן קצר לאחר גיורה היא נישאה, בשעה טובה, לעולה חרדי מארצות-הברית שאותו הכירה בארץ, והשניים השתכנו באחד מיישובי יהודה ושומרון. לזוג נולדו במרוצת הזמן שלושה בנים - כולם כיום אברכי-ישיבה. ואילו רות מואב מתהלכת בגאווה רבה בפיאה ושביס, אינה יודעת את נפשה מאושר על בעלה וילדיה. אבל, מעל לכל, אין היא מתחרטת לרגע על המעשה הנועז שעשתה.
