המתקפות הטלפוניות שמעטירים חברות ומוסדות על לקוחותיהם כבר הפכו לזרא ולמטרד בלתי נסבל. אם ידם אינה משגת אותך בשיחה ישירה - חזקה עליהם שיותירו מאחוריהם מסר מוקלט, ובלבד שהוא אכן יגיע לאוזניך.
במתקפות האלה יעטירו עליך, הלקוח, מכל טוב הארץ: "בזק", דרך משל, תציע לך שידרוג המהירות באינטרנט ו"הוט" תעניין אותך ב"חבילה חינם" של סרטים למשך חודש; "יס, לעומתה, תפתה במחיר אטרקטיבי יותר ו"פרטנר" תאפשר לך, אם רק תצטרף, לשוחח באותו מכשיר סלולרי, שאתה משתמש בו בארץ, גם בארצות שמעבר לים.
חברת הדלק "אלון" תעניין אותך במחיר זול יותר אם רק תמלא דלק באחת מתחנותיה, ואילו "שופרסל" תפתה אותך, מדי פעם, במבצעי-מכירות אטרקטיביים, שבהם המוצר השני שתקנה יעלה רק מחצית ממחירו של המוצר הראשון.
מבחן האמת
אבל, כאשר מגיעים הדברים לידי מימוש, הם אינם עומדים תמיד במבחן האמת. השדרוג באינטרנט, שהובטח בשיחה הטלפונית ושהסכמת לו - אינו מורגש בהכרח. להפך: התחושה היא שהוא אפילו הפך לאיטי יותר; חבילת החינם של סרטי הטלוויזיה, המובטחת לחודש בחינם, היא לא בדיוק כוס התה שלך, וחוץ מזה היא גם תעלה לאחר מכן במחיר מלא; החיבור הזול יותר לערוצי הטלוויזיה לא תמיד משתלם, ואתה משתוקק לראות דווקא את מה שמראה החברה המתחרה; חברת הטלפונים הסלולריים הייתה מיטיבה אתך אילו הקליטה במכשיריה הייתה איכותית יותר בכל אתר ואתר, וחוץ מזה השיחות מהארצות שמעבר לים יקרות הרבה יותר מאשר השימוש בכרטיס החיוג המגנטי שרוכשים בקיוסק; וכדי לזכות במחיר אטרקטיבי יותר לדלק של מיכל המכונית - אתה נאלץ להטריח עצמך לתחנה מרוחקת, משום שהיצע התחנות הוא מועט הרבה יותר מאשר בתחנות אחרות; ואילו המוצר השני, המוצע לך אומנם בחצי המחיר, יהיה לך רק לטורח. אתה פשוט לא צריך אותו.
ומה שחשוב לא פחות: לכל הפיתויים האלה יש, בסופו של דבר, מחיר: או שאתה "משתעבד" לזמן מסויים לחברה שהעניקה לך את ה"בונוס", או שאתה נאלץ לגמוא יותר קילומטרים כדי להגיע אל המטרה הנכספת. קיצורו של דבר: מה שניתן לך בחינם - עולה, בעצם, ביוקר.
כאב ראש
ה"מחטף" שעושים החברות והמוסדות, ובלבד שתעבור אליהם - מלווה, לא אחת, גם בכאב ראש של ממש. כדי שתעבור, למשל, מ"יס" ל"הוט" (ולהפך) ומ"סלקום" ל"פרטנר" (ולהפך) - תצטרך, קרוב לוודאי, לעבור שבעה מדורי גיהנום. בדרך כלל לא יציידו אותך במידע המלא הכרוך בהעברה מחברה אחת למתחרתה ותיאלץ בעצמך לשבור את הראש כדי שהכל אכן ידפוק כראוי. מלבד זאת יערימו עליך החברות קשיים מקשיים שונים בדרך אל האושר הנכסף, ובלבד שתישבר ותיסוג, בסופו של דבר, מן הרעיון ה"מטופש" שעלה במוחך. תרגילי ההתשה וההשהייה שהן נוקטות, הפכו כבר לתרגיל מלוכלך ומוכר, וזאת למרות החוק, המאפשר, בעצם, מעבר חופשי מחברה לחברה.
ויש גם מי שמפתים אותו להיות מנוי על עיתון מסוים, אך מחליט, כעבור זמן מסויים, לחזור בו ולהפסיק את מנויו. חזקה על מחלקת המנויים של העיתון שתוציא לו את הנשמה עד שיבוא על מבוקשו. בשיחה הטלפונית יובטח לו, מן הסתם, כי בקשתו תבוא על סיפוקה וכי המנוי יבוטל, אך בפועל ימשיכו לשלוח לו, באין מפריע, את העיתון, וגם יגבו ממנו, כמובן, את התשלום המתאים. לתרגיל המלוכלך הזה נופלים, בעיקר, בני גיל הזהב, שהם חסרי-אונים ושאינם מסוגלים לכתת רגליהם להנהלת העיתון כדי לעשות סוף לעניין. או אז הם נזקקים לסיועם של גופים כמו המועצה הישראלית לצרכנות, או לשירותי "רדיו ללא הפסקה", כדי שיפיצו את העניין ברבים. רק אז, בזכות ה"רייטינג" הפירסומי, יש סיכוי שהדברים יעשו את שלהם.
