שיחה בין אולמרט ואסד בפריז

- אהלן חוואג'ה אהוד. מה שלומך? מה שלום האשה העליזה שלך? למה לא הבאת אותה? למה היא מתחבאת בבית כל כך הרבה זמן?

- אהלן אהלן, הכל בסדר בשאר. עליזה לא באה כי היא עובדת עכשיו על ציור גדול שהיא רוצה לתרום לחדר המנהל של כלא רמלה.

- תגיד לי חוואג'ה אהוד, מה זה הסיפור החדש שאנחנו שומעים עליך?

- עזוב בשאר, עזוב. מיליונים הבאתי לפרזיטים האלה של אקי"ם ועל"ה ולא ראיתי מהם אפילו פילס אחד. ואם לא נותנים, צריך קצת לגזור מהקצוות אתה יודע...

- אסמע ממני אהוד, אם ישאלו אותך לאיזה כלא אתה רוצה ללכת, תגיד למלעונים שלך שאתה מעדיף לשבת אצלי בכלא תדמור, או אפילו בכלא אלמזה. אנחנו נסדר לך שם סלון מרווח של שני מטר על מטר וחצי. בסלון יהיה לך כסא גבוה שתוכל לטפס עליו ולראות החוצה מהחלון. וגם תקבל כל בוקר את העיתון שלנו תישרין שהוא הרבה יותר אובייקטיבי מהעיתונים זבל שאצלכם.

והכי חשוב אהוד: אני אוכל לבוא לבקר אותך בלי הגבלה כמעט, ואז נוכל לדבר על השלום כמה זמן שאנחנו רוצים.

תגיד לי אהוד, אולי כדאי שנתחיל לדבר על השלום כבר עכשיו? לפני רמת הגולן, אני רוצה בחזרה את הטנק של דגניה שלקחתם שלל ב-48'. כי הטנק של דגניה זה הסמיר קונטאר שלי. אני חייב להראות לעם שלי הצלחה.

למה אתה שותק אהוד? כולה טנק מעפן.

- תגיד לי בשאר, ומה אני אקבל בשביל הטנק הזה?

- מה אתה רוצה בשבילו?

- אני אגיד לך מה: אחרי שאני אחזיר לך את רמת הגולן, אני רוצה קומיסיון של חמישים אחוז מהמכירות של התפוחי עץ שיגדלו ברמה בחמישים השנים הבאות.

- זה הכל? קטן עלי. רק תגיד לי אהוד לאן להעביר את הכסף.

- על זה, בשאר, תצטרך לדבר עם שולה זקן. כי אני אין לי מושג על מה אתה מדבר.