|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנשיא בוש ממניעים אישיים ומאינטרסים אמריקנים, אינו סופר אותנו יותר: למרות איומיו של אחמדיג'אד להשמיד את ישראל, מתעלם הנשיא בוש מ"ציר הרשע", שהוא אביו מולידו, ומוכן לאסוננו להתפייס עם הרודן המאיים על קיומנו
|
הידיעה שרשת סי-בי-אס האמריקנית פרסמה אמש מפי מקורות מודיעין כי ארה"ב החלה בתהליך של מהפך במדיניותה, כשבכוונתה לפתוח בקרוב בטהרן נציגות דיפלומטית (משרד אינטרסים, לראשונה מזה 31 שנה), כשהיא מוותרת על עמדתה הנחרצת שלא תקיים כל מגע עם אירן אם תמשיך בתוכנית הגרעין שלה- חושפת את ישראל לבדה מול האיום להשמידה.
צעד ראשון של התקרבות לאירן יעשה היום תת שר החוץ האמריקני ויליאם בארנס, בפגישתו בג'נבה עם הנציג האירני הממונה על המו"מ על תוכנית הגרעין של אחמדיג'אד, סעיד ג'לילי. מזכירת המדינה האמריקנית, קונדליסה רייס, מנסה להרגיע שאין בכך שינוי במדיניות האמריקנית, אולם עלינו כאן בישראל להתייחס לכך כמו אקמול לחולה סרטן.
אשר יגורנו בא לנו, הנשיא בוש ממניעים אישיים ומאינטרסים אמריקנים, אינו סופר אותנו יותר: למרות איומיו של אחמדיג'אד להשמיד את ישראל, מתעלם הנשיא בוש מ"ציר הרשע", שהוא אביו מולידו, ומוכן לאסוננו להתפייס עם הרודן המאיים על קיומנו, בתקוות שווא שיתרצה ויפסיק את תוכנית הגרעין שלו.
בחלומותיו הגרועים ביותר בוש לא היה מעלה בדעתו לנהל מו"מ עם אל-קאעידה ולהתפייס עם בן-לאדן. אך עם ההיטלר המזרח תיכוני הוא מוכן להתפייס. בוש עשה פניית פרסה מפתיעה, משום שלהבנתו, מדיניות חדשה של דרכי נועם ומו"מ עם הרודן הפונדמנטאליסטי החשוך, תשיג יותר מאיומים וסנקציות.
לא לשמש חיות מעבדה
אנחנו כאן בישראל איננו יכולים להרשות לעצמנו לשמש חיות מעבדה בניסויים המדיניים של הממשל האמריקני, משום שהניסויים האלה הם בנפשנו.
ראוי שנציגי ממשלת ישראל ייצאו מייד לארה"ב, יתייצבו לפני נציגי הממשל והנשיא בוש, יפתחו במקביל במסע הסברה מקיף באמצעי התקשורת, יגייסו את כל אוהדי ישראל, ויזכירו לאלה שאינם יודעים או ששכחו, את האסון הנורא שהביא לעולם נוויל צ'מברלין, ראש ממשלת בריטניה ומנהיגים אחרים באירופה, שערב מלחמת העולם השנייה בגדו בצ'כוסלובקיה בהסכם מינכן הזכור לשמצה, כשקרעו ממנה את חבל הסודטים, בתקוות שווא שבכך הם יפייסו את היטלר.
צ'מברלין חזר ללונדון כמנצח, כשהוא מנפנף בהסכם שעליו חתם עם היטלר ובו נכתב כי בריטניה וגרמניה מתחייבות שלא לצאת לעולם למלחמה זו נגד זו, ובמלחמה הזו "שנמנעה" נהרגו יותר מ-60 מיליון בני אדם.
לאסוננו נראה כאילו ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כאשר הפעם אנחנו עלולים חלילה להיות הקרבן כמו צ'כוסלובקיה. הסכנה הקיומית המרחפת על ראשנו, מחייבת להקים ללא דיחוי ממשלת חירום לאומית, לגייס את מיטב המוחות, וגם שלא מהתחום הפוליטי, כדי לעשות הכול להבטחת עתידם של ילדינו ונכדינו כאן בישראל שזכינו לחגוג 60 שנה להקמתה.
אגב, להקמת ממשלת חירום לאומית בעת הזאת, יש משמעות הרתעתית ראשונה במעלה!!! לאלה החושבים שהמאמר חסר שחר ומהלך אימים ללא לצורך, ראוי שיפנימו את משמעות הפסוק: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה" (משלי כ"ח, י"ד).
|
| תאריך:
|
19/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
19/07/2008
|
|
גורי גרוסמן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אז מה רוצים מבוש?
|
19/07/08 14:10
|
|
|
|
2
|
|
י.ש
|
19/07/08 21:39
|
|
|
|
3
|
|
טיטו
|
20/07/08 01:41
|
|
|
|
|
|
אבי קרן
|
20/07/08 08:30
|
|
|
|
4
|
|
הבהנעקגקק
|
20/07/08 07:41
|
|
|
|
5
|
|
בכנסת בירושלים
|
20/07/08 11:07
|
|
|
|
|
|
|
התפוצצות פרשת "אולמרטורס" - אם החשדות יוכחו - משלימה את הפאזל של הקשר בין שחיתות פוליטית לשחיתות כספית, ובמילים אחרות: האם יכול אדם להיות רמאי ונוכל בענייני כספים ובה בעת ישר והגון בענייני עם, ארץ ומדינה? אדם המגשים בחייו את העבירה הפלילית של "הפרת אמונים" - מנהל חיים של ניגוד עניינים, משרת בו-זמנית שני אדונים, אחד מהם הוא בעצמו - האם ברגעי מבחן ובמצבים של הכרעה יהיה מסוגל לשמור אמונים להבטחותיו לבוחריו ולעם?
|
|
|
|
|
לאחר יומיים של חקירה נגדית, ניתן לזהות שאחד מקווי ההגנה - למעשה המתקפה - של פרקליטי אולמרט הוא למשוך את טלנסקי אל מחוץ למוטת השליטה של הפרקליטות.
|
|
|
|
|
מי זוכר, עדיין, את האלטע-זאכן, משחיז הסכינים ומצחצח הנעליים - אותן דמויות ססגוניות, ועוד רבות אחרות, שהטביעו את חותמן ורישומן על תל אביב בשנותיה הראשונות?
|
|
|
|
|
קנייתו של ספר, מתנה לנכדתה הראשונה של חברתי מילדות, החזירה אותי באחת לשנות אמהותי הראשונות. עכשיו אני כבר יכולה להתוודות: כשידידותי נאנקו אז תחת עול קריאתם שוב ושוב של אותם סיפורים לילדיהן, אני דווקא נהניתי לראות את ילדי הפעוטים מתרגשים לשמוע אותם דברים, כאילו הייתה זו להם הפעם הראשונה. הם עקבו בדאגה אחרי פינוקיו השקרן שהצמיח אוזניים של חמור, והשתעשעו מתחפושותיה של הביצה, שניסתה לשווא ליהפך למישהו אחר. הם צחקו על קנגה, האם הדאגנית והלא-כל-כך-חכמה ב"פו הדוב", אהבו את מרקו, שהצליח לעצור את הרכבת בעזרת חולצתו האדומה, כמו גם את שאר הילדים, שהצילו באומץ ליבם, בחוכמתם, בטוב ליבם ובהתמדתם במשימה, את עצמם, את הוריהם, את בני כפרם ואת תושבי עירם.
|
|
|
|
|
