המדינה ומשרד הביטחון השיגו, כנראה, את שיא החוצפה בכל הנוגע לקרקע ולזכות הקניין של האזרחים: משרד הביטחון מחזיק, זה כשנה וחצי, שלא כדין, בניגוד לחוק ובניגוד לפסקי דין של בתי המשפט, במגרש יקר בן כ-3 דונם בצפון החדש של תל אביב. הוא אף מסרב לשלם דמי שימוש ראויים, מה שנקרא להוסיף חטא על פשע.
אין מחלוקת על העובדות: המגרש, הסמוך לבסיס צבאי, הוא קרקע פרטית השייכת ל-128 אזרחים. מדובר במגרש יקר, ששוויו נאמד בכ-2.1 מיליון שקל לדונם. המדינה פלשה למגרש בשנת 1990. במרס 2002 התחייבה לפנות אותו תוך חמש שנים, כלומר עד מרס 2007. אנחנו נמצאים עכשיו כמעט שנה וחצי אחרי המועד האחרון לפינוי - והמדינה ממשיכה להחזיק במגרש, תוך ניצול כוחו של משרד הביטחון. לו היה זה מגרש התפוס על-ידי אזרחים או משרד ממשלתי אחר, היו הבעלים יכולים לשלוח טרקטורים ומאבטחים ולגרש את הפולשים. אבל "ביטחון" הוא כידוע פרה קדושה, ומי יעז לשלוח יד בנכס של הצבא.
כדאי לזכור מה שימושו של המגרש: אין עליו שום מתקן ביטחוני של ממש. הוא משמש ככביש גישה לבסיס צבאי סמוך, וכמגרש חניה לבאי הבסיס. במלים אחרות, המדינה מחזיקה שלא כחוק מגרש בבעלות פרטית, כדי שקציני הבסיס יוכלו להחנות בנוחיות את המכוניות שלהן (שנרכשו על-חשבון צה"ל). אולי יואילו בטובם הקצינים להפסיק לפלוש לרכוש פרטי, לחנות בצד וללכת כמה מטרים בחול? חס וחלילה!
המדינה הבטיחה לפנות את המגרש במרס 2007 - אז הבטיחה. אחר כך הבטיחה לפנות אותו באוקטובר 2008, אבל כמעט מיד הודיעה ש-סליחה, יש לנו תוכנית אחרת; אנחנו נפנה לשר האוצר רוני בר-און ונבקשו להפקיע את המגרש לטובת המדינה. הפקעה, כידוע, מותרת רק "לצורך ראוי". כנראה, שלדעת משרד הביטחון, מגרש חניה שישמור על נקיון נעליהם של הקצינים הוא צורך ראוי...
חוץ מזה, המדינה אינה משלמת דמי שימוש ראויים. לפני שלוש שנים הסכימו הצדדים, שהמדינה תשלם 6% לשנה משוויו הריאלי של המגרש. זה היה בתקופת השפל בנדל"ן. בינתיים עבר הענף משפל לגאות, מחירו עלה, אך המדינה ממשיכה לשלם לפי השווי ההיסטורי הנמוך. האזרחים שולחים מכתבים, מתלוננים ודורשים את המגיע להם. התגובה הפקידותית, כמקובל אצלנו: לא עונים.
עד כאן העובדות, המעוגנות בתביעה משפטית שהוגשה היום, ונסמכות על מסמכים ופסקי דין קודמים. מעניין מה יגיד על כך שר הביטחון, אהוד ברק, הדוגל כידוע בנקיון כפיים. מעניין מה היו אומרים ברק והיועצים המשפטיים של משרד הביטחון, אילו מישהו היה מעז לפלוש בצורה כזו, נניח, לדירה הפרטית שלהם, במגדלי אקירוב או במקום אחר.
