רעיון מרחיק לכת

ניתן לראות במתחולל ברצועת עזה איום אסטרטגי על ישובי מערב הנגב, להיערך לקראתו, למגן את הישובים, לבנות מקלטים ובעיקר להכין את הצבא ליום פורענות. העימות עם החמאס נראה בלתי נמנע ויכול להיות שגם כניסה מסיבית של צה"ל לרצועת עזה תתרחש מכורח הנסיבות. בכל מקרה אין לדעת את המחיר אותו תצטרך ישראל לשלם בין בהתקפה ובין הסתפקות בהגנה וכיצד יבוא הקץ לעימות הזה.

לעומת זאת אפשר לראות במצב בעזה חלון של הזדמנות פז, לפתור את המועקה המכבידה ולרפא את המורסה הזאת הקרויה חבל עזה, אחת ולתמיד. ההזדמנות הזאת יכולה ליפול לידנו כפרי בשל אם נשכיל לנצל שתי אפשרויות שהן עובדות יצוקות בסלע אליבא דכולי עלמא; העובדה האחת היא מצבם של תושבי רצועת עזה המפוחדים תחת עול החמאס, והעובדה השנייה היא שליטת ישראל על המעברים מן הרצועה ואליה. רבים רבים מן התושבים בעזה היו נותנים הכל בשביל להציל את עצמם ואת משפחותיהם ולהימלט מן התופת הזה ולישראל יש את המפתחות.

מדינת ישראל צריכה להודיע שהיא עומדת לתקוף את החמאס בעזה ולנטרל את כוחו, לרוקן ולפוצץ את מחסני התחמושת ולהילחם בחמושים עד לפיזור האירגון הזה לכל הרוחות וכניעה מוחלטת של מנהיגיו. במקביל תודיע ישראל לתושבי עזה שאינם חפצים להיות מעורבים, להתייצב במחסומים, להירשם, לעלות על אוטובוס לגדה המערבית, שם ייקלטו על-ידי הרשות הפלשתינית, יעברו תחקיר ביטחוני במחנות מסודרים ויישלחו למקומות מגורים ארעיים. כל זאת בסיוע כספי בינלאומי וישראלי.

יש לשער שההיענות תהיה מאסיבית ויש להיערך אליה בהתאם. בכך אומנם נגדיל את האוכלוסיה בגדה המערבית, אך זו תהיה אוכלוסיה בשליטת הרשות הפלשתינית הזוכה לתמיכה ישראלית ובינלאומית. סביר להניח שהניסיון הרע שהביא שלטון החמאס בעזה ירחיק כל סממן חמאסי בגדה, מה גם שעין ישראלית פקוחה תמנע בכוח כל ניסיון של חמאס להרים ראש בגדה המערבית.

ברצועת עזה ייוותר אפוא כוח צבאי חמוש של החמאס, ואזרחים מעורבים בצורה זו או אחרת בלחימה נגד צה"ל. קשה לאמוד את מספרם היום, אבל הסיכוי שייפגעו בלתי מעורבים יהיה קטן ויאפשר חופש פעולה לכוחות הישראלים התוקפים. כל קבוצה שתיכנע תישלח לאותם מחנות של הרשות הפלשתינית בגדה המערבית, היא אשר תחליט את מי להעמיד לדין ואת מי לחון. וכך ישראל יכולה להסיר אחת ולתמיד את האיום מרצועת עזה על ישובי מערב הנגב, לכבוש את הרצועה כולה, להשיב את המגורשים מגוש-קטיף אל בתיהם ולמחוק את החרפה שהיתה.

הרעיון מרחיק-לכת משום המצב שהרחיק רוץ.