למרות הישיבה במטה המשטרה אמש, איני מעריך, שאהוד אולמרט יעמוד לדין. מני מזוז - כמו לקודמיו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - נבחר כדי לסכל אפשרות כזו, והוא ידע זאת כשקיבל עליו את התפקיד.
למרות זאת, לאחר המלצת המשטרה, רציתי להסיר את כובעי בפניו.
לא בפני מזוז, אלא בפני יואב יצחק, שדחף כמעט לבדו - מול בוז הבראנז'ה, מול שיסוי נגדו ומול אדישות הקהל - את חקר הפרשיות.
יואב יצחק אינו קוטל קנים. הוא רשם כבר הרבה הצלחות עיתונאיות. הפעם הוא התעלה על עצמו - דווקא משום שהיה נמר בודד במאבק ארוך כל כך.
יואב יצחק הוא היוצא מן הכלל בעיתונות הישראלית, ולצערי, הוא מלמד על הכלל: יש לנו עיתונות גרועה. כלב השמירה, כולם יודעים, הלך לישון, וקם עייף ומנומנם. ובכלל, הוא פודל. לכן, אין לנו דמוקרטיה, אלא משחק בכאילו, שרק התמימים עדיין מאמינים לו, ומצייתים לכלליו.
