בחירות הן שיאו של ההליך הדמוקרטי, בחירות הן אירוע אשר בסופו נקבעת לטוב או לרע מערכת שלטונית לשנים הקרובות. הבחירות מחייבות את המועמדים להציג עצמם לתושבים, וחלק מהדרכים המקובלות הוא שלטים ברחובות העיר. ובכדי להימנע ככל הניתן מהדבקת שלטים פיראטית על כל מה שזז ומה שלא זז, התחילו העיריות בשנים האחרונות ביוזמה ברוכה, פיזור שלל משטחי פרסום ברחבי העיר, בצמתות מרכזיים, ובנקודות בהן חולפים תושבים רבים.
חגיגה לעיניים? לא תמיד.
כי יש ערים בהן השלטים האלה נראים כאילו הם מעברה מרוטה ומטולאת. וסלאמס בשלטי בחירות פוגע בעיקר במתמודדים הקטנים, באשר זוהי חשיפה זולה יחסית, והחשיפה העיקרית של מתמודדים אלה ובאשר למתמודדים הגדולים יש תקציבים ממפלגות ו/או מימון בחירות משנים שעברו ולכן משתמשים בשיטות יותר אפקטיביות ויקרות על-מנת להיחשף ערב הבחירות.
אז איך נוצר כזה הבדל בין שתי ערים סמוכות, זו כל כך מסודרת בשלטי הבחירות שלה - וזו אשר שלטי הבחירות שלה נראים כמו מעברה? ואיך זה קורה שוב ושוב בכל פעם שיש בחירות?
אז כל מי שלא יודע עדיין, אנא ילמד מהמנוסים: אם ברצונך ליצור בלאגן, כאוס ומלחמת רחוב - דאג לחוסר שוויוניות, הבטח שכל המועמדים ירגישו מקופחים, שים בכל מתחם פחות לוחות מאשר סיעות מתמודדות. שיטה זו מקובלת בחלק מהערים, אפילו אלה שנהנות משגשוג כלכלי, ובכך הופכות ערים אלה את שלטי הבחירות לעלבון לדמוקרטיה.
בנוהל היועץ המשפטי לממשלה, המבהיר את נושא השילוט בתקופת בחירות, כותב היועץ בסעיף 6
"6. תכליתו המרכזית של חוק דרכי תעמולה היא החלה של "כללי משחק" הוגנים ושוויוניים על התחרות הפוליטית. תכליתו המרכזית של חוק עזר עירוני היא הגנה על חזות פני העיר ועל ערכים אסתטיים בטיחותיים (אם כי, כפי שצוין בסעיף 5 לעיל, כל חיקוק משרת גם את המטרה האחרת). יש לתת את הדעת ליחס בין שני החיקוקים ולמתחם שיקול הדעת של הרשות בהפעילה את חוק העזר, לאור חוק דרכי תעמולה."
היועץ מבהיר כי תכליתו של החוק, ותכלית פעולות המינהל על-מנת להבטיח את שמירת החוק - מודרכת בעיקר משני היבטים מרכזיים:
היבט אחד הוא היבט השוויון, והתחרות הפוליטית ההוגנת, היבט שני הוא היבט חזות פני העיר - והיבטים אלה קשורים זה בזה קשר בל יינתק, עירייה המספקת משאבים שוויוניים לכל הסיעות ולכל המועמדים, מונעת מראש עימותי רחוב בין פעילי המפלגות, ושומרת בכך על שלום התושבים, ביטחונם, ועל טוהר הבחירות, ועל טוהר הדמוקרטיה, ובמקביל נשמרת חזות העיר, ומנגד אלה מהעיריות היוצרות מראש תשתית של חוסר שוויון ובלבול בהקצאת משאבי הפרסום, פוגעות בשלום התושבים, בביטחונם, מזיקות מאוד לטוהר הבחירות וטוהר הדמוקרטיה, ולקינוח הופכות את העיר למעברה אחת גדולה.
אז כאמור יש ערים ויש ערים, יש שלטון ויש שלטון, איך אמרנו פעם, פני העיר כפני השלט.
