חוסר היציבות המדינית והפוליטית בישראל, היוצרת את חוסר היציבות החברתית במדינה, היא תוצאה ישירה של האצלת סמכויות מיותרות למוסד מיותר ושמו - כנסת ישראל (נושא זה מבטא את הצורך של המדינה, בין היתר, בכינון חוקה).
בכדי לבנות חברה יציבה, טובה ומועילה יותר - יש להאציל סמכויות חקיקה לעיריות ולרשויות מקומיות, כאשר חוקים הנוגעים לכלל אזרחי המדינה (כגון ענישה, מתן קנסות, זכויות וחובות וכיו"ב), יועלו להצבעה באמצעות נציגי כל היישובים בארץ, ואלו יהיו מחוייבים להגיע להצבעות אלו.
כך תתבטלנה שתי תופעות מרגיזות ומכוערות בכנסת - כניסת לוביסטים אינטרסנטיים לוועדות הכנסת, שמאחוריהם עומדים גופים משומנים, דבר המקביל מאוד למתן שוחד (אם למשל יעלה בכנסת חוק, שערכו לא יסולא בפז - חוק שמעודד חופשת לידה ארוכה יותר לאמהות מניקות, יגיעו לכנסת מיד לוביסטים מטעם חברות תחליפי החלב, שיהפכו עולמות כדי שחוק זה לא יעבור; כי האינטרס המכוער שלהם הוא, שאמהות לא תבחרנה בהנקה, אלא "תענקנה" לתינוקותיהן את הפלסטיק, הזבל הזה, החלב התעשייתי הזה לתינוקות היקרים שלהן. מי שלא יוכל להגיע לכנסת וקולו כלל לא ישמע, אלו האמהות והנשים בעצמן! אבסורד! וכך עובר כל חוק במדינת ישראל ה"נאורה"...).
תופעה נוספת מכוערת ומרגיזה, שתוכל להיעלם היא התנהגותם המבישה של חברי הכנסת בעצמם. רבים מהם כלל אינם יוזמים חקיקה, או מחוקקים חוקים חסרי ערך ומשמעות (חוק שאסור לשלוח מיילים ללא רשות. גיחי גיחי. צחקתי! או חוק "הארכת" "חופשת" הלידה בעוד שבועיים... גיחי גיחי גיחי. עוד יותר צחקתי!). הם אינם נוכחים כלל בדיוני ועדות הכנסת, (שבכל מקרה מסתיימות בהרבה דיבורים, צעקות וקשקושים ובאפס עשייה ובשום התקדמות), אינם נוכחים בהצבעות להעברת החוקים, ובעיקר אינם עובדים בשיתוף פעולה עם שאר חברי הכנסת, עסוקים בנקמות, בשנאות, ומגנים על האינטרס האגואיסטי שלהם, שעומד לרוב בניגוד לרווחתו הכללית של הציבור.
גם אם יש בכנסת חברי כנסת טובים, אנשים איכותיים, ישרים וחרוצים, השפעתם חסרת כל משמעות, וכוחם אפסי. הם בעצמם נדהמים ומרגישים מושפלים לגלות, לאיזה מקום מרופש ועכור הגיעו, עד כמה אינם אפילו בורג קטן במערכת, אלא עלה נידף ברוח.
נא בעין לשלי יחימוביץ' שלי יחימוביץ' מנסה להגשים חלום רטוב שלי - קיצוץ שכר הבכירים במשק (אך מדוע אינה מבקשת לקצץ בשכרה השערורייתי שלה?), ומי שישלחו לעברה אצבע משולשת, שלא לומר נא בעין, סליחה על הביטויים, אינם רק הבכירים במשק, אלא גם עמיתיה לכנסת!
בגלל כנסת ישראל, במתכונתה הנוכחית, נותרה ישראל הרחק מאחור, לעומת מדינות מערביות אחרות, ובכל תחום- בהנקה, במעמד האשה, בחופשת הלידה, בחינוך, בשכר, בבריאות וגם בביטחון.
כאשר אני זקוקה לפתרון מיידי, הקשור לסביבתי, אני פונה לרשות העיר/היישוב בו אני חיה, או במסגרת ועד היישוב אנו דנים בנושאים שונים, ואף מצליחים לקדמם בתחושת שביעות רצון גדולה - גן שעשועים תקני ומחודש, פתרון לבעיית צואת הכלבים ואלו המשוטטים, חיוב רוכשי דירות ביישוב לעבור ראיון קבלה ועוד נושאים רבים.
בשביל זה אני לא צריכה את הכנסת. בשביל זה אני צריכה את בעלי התפקידים ביישוב שלי.
דרוש ראש עיר ולא חבר כנסת באשדוד, למשל, הפריטה העירייה את התחבורה הציבורית, חברת "קונקס" זכתה במכרז, והוזילה את תעריפי הנסיעות הבין עירוניות במעל לחמישים אחוז!
תושבי המדינה זקוקים לראשי עיריות חכמים וחרוצים, לא לחברי הכנסת.
מרים פיינברג, ראש עיריית נתניה, נלחמת מול משפחות הפשע בכוחות עצמה. אם תמתין לישועה שתגיע מחקיקה בכנסת ישראל, תצטרך רק להגיע חלילה להלוויות תושבי העיר... הדוגמאות הן עוד רבות ומגוונות.
מה אנחנו כן "מקבלים" מהכנסת? אך ורק את הדברים הבאים:
אנחנו מממנים ומשלמים להם משכורות עתק ופנסיה מנופחת, שתי לשכות, שני עוזרים, מכונית יוקרתית, שיחות טלפון ודואר ללא הגבלה, מימון שכר דירה ואפילו בתי מלון, ביגוד ועוד צ'ופרים מצ'ופרים שונים כמו בונוס של שבעים אלף שקלים "קשר עם הבוחר" (צחקתי! או בעצם בכיתי?).
בקישור זה תוכלו לראות בעצמכם על מה מבוזבז הכסף הזה- על כיבוד, אוכל וצילומים:
[קישור] כנסת ישראל עולה לנו בכל יום מעל מיליון שקל! אנחנו מממנים "חברים" במשכורות מנופחות של מעל לשלושים אלף שקלים. הם עובדים רק שלושה ימים בשבוע, וגם זה רק אם בא להם לבוא, נמצאים בפגרה איזה חצי שנה, ובכלל אינם מחוייבים להראות נוכחות. ככה אתה יכול להיות חבר כנסת אפילו רק פעם אחת וגם לקבל פנסיה מנופחת לכל החיים!!!
מדוע אנחנו מרשים לזה לקרות???
