בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תוכנית פופוליטיקה - פופוליזם נלעג
|
מלבד הופעתה של הפרופסור רות גביזון בתוכניתו של עודד שחר 'פופוליטיקה', היה המשדר כולו השבוע אוסף נלעג חסר רגישות ותבונה, וחבל כי שודר
החיפוש הבלתי פוסק של אנשי התקשורת אחר משגים וטעויות בעיצומם של הקרבות בעזה, הוא במקרה הטוב חוסר רגישות משווע, הן לגבי החיילים הנמצאים כעת בקו החזית הראשון, ושלא לדבר על משפחותיהם המטלטלות בין תקווה לייאוש. הניסיון לסחוט מפי הגברת גביזון מידע על לקחים אשר כביכול לא הפקנו בעיצומו של קרב, הוא איוולת שקשה לעבור עליה לסדר היום. נראה כי התקשורת עדיין לא הפנימה את השפעתה ההרסנית בדיונים עקרים ממין זה, ואינה מסוגלת לרסן עצמה ולהמתין עד שוך הקרבות, כאשר יהיו התנאים בשלים לסיכומים והערכות, וחיילינו ישובו לביתם. האורחת הנכבדה פרופסור זהר שביט אשר האפילה על כולם בנחרצות דעותיה, אותן הביעה תוך הרמת קול ונפנופי ידיים, לא רק שלא שכנעה איש, אלא הוכיחה פעם נוספת כי משדרי הטלוויזיה אוספים את מרואייניהם לא על-פי מידת הרלוונטיות לנושא הנדון, אלא ובעיקר על-פי הצבע אותם הם עשויים להעניק למשדר. ניתן למצוא נחמה בדבריה הראויים של רות גביזון, אשר בדרכה שלה, סירבה להתייחס לנושאים הקשורים למלחמה והיוותה מודל אשר רצוי היה כי כל אנשי התקשורת והמרואיינים הנלהבים מדי - יאמצו אל ליבם. בסך-הכל ניתן לסכם ולומר, היה זה משדר אומלל בעל עיתוי גרוע, והוא הוכיח לנו כי לעומת צה"ל אשר הפיק לקחים, לתקשורת האלקטרונית בישראל נשארו עוד הרבה לקחים להפיק; רק חבל ששום וועדה לא חוקרת וגם לא תחקור את טעויותיה.
|
תאריך:
|
07/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
07/01/2009
|
|
רות פורסטר
|
תוכנית פופוליטיקה - פופוליזם נלעג
|
|
לפתיחה - אצטט את פקודת היום של אלוף מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, לטייסיו, בחמישה ביוני 1967:
|
|
|
המערכה מול האוייב העזתי חושפת את העוצמות המיוחדות של העם היהודי ואת רוח ההקרבה ומסירות-הנפש, שנדמה היה כי דעכה במרוצת השנים. אנו רואים את הנכונות של חיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, להיכנס לרצועת עזה, לזירות הקשות והמסוכנות של מנהרות, מטענים, מלכודות, מתאבדים, ואיננו יכולים שלא להתפעל.
|
|
|
ב-1993, כתגובה על ירי קטיושות בלתי פוסק על ישובי הצפון, הגה רמטכ"ל צעיר ונמרץ, אהוד ברק, תוכנית נפלאה להילחם בחיזבאללה ללא אבדות לצה"ל. השיטה נועדה, "לגבות מחיר" כל כך יקר שירתיע את החיזבאללה, להבא, מלירות פעם נוספת על ישראל. לצורך כך תוכננה כתישה פראית והרסנית שתיארך "כמה שצריך ו"תלוי בעמידות העורף". את ההכרעה ואת החתירה המהירה למגע החליפה האש מרחוק ולא חלילה תעוזת הצבא ויצירתיותו. עד שהחיזבאללה יתרצה - יהיו האזרחים מגן לצה"ל ולא חלילה צה"ל מגן לאזרחים. יהיו באזרחים מי שיאלצו להישאר במקלטים או בסביבתם עד יעבור זעם. יהיו מי שעסקיהם יתמוטטו. עשרות ומאות אלפי ילדים יחוו זיכרונות ילדות של פגזים ופיצוצים ובלבד שלא תיפול שערה משערות ראשם של חיילינו היקרים שמישהו חשב בטעות שתפקידם להגן על האזרחים. אם ייהרגו פה ושם אזרחים זה מחיר המלחמה הראוי כדי להגן על שלום חיילינו.
|
|
|
בימים אלה של מבצע "עופרת יצוקה", מומלץ להכיר את התנהגותם וסגנון מחשבתם של המנהיגים, ובכך נוכל להיות יותר רגועים ולדעת שאפשר לסמוך עליהם.
|
|
|
גם אני כמו עמך ישראל צפיתי בפרקים הראשונים של "הישרדות". וגם אני, כמו חלקים מעטים מאוד לצערי, נפגעתי בשביל המשתתפת הערבייה-ישראלית, נסארין גנדור, שהודחה רק משום ש... ש... היא ערבייה. ואף אחד ושום נימוק, הגיוני ככל שיהיה, לא ישכנע אותי כי הדחתה לא לקתה בגזענות. נקודה.
|
|
|
|