הערות על פוליטיקאים ועל ציבור בזמן מלחמה

אהוד ברק - שר הביטחון, יו"ר מפלגת העבודה, יצא למלחמה פחות מחודשיים לפני בחירות. אהוד ברק הוביל מערכה צבאית ברגע של שפל בקמפיין הבחירות שלו - כאשר מפלגת העבודה קיבלה בסקרים פחות מ-10 מנדטים. נכון, במשך שמונה שנים מופגזים תושבי שדרות ועוטף עזה. שמונה שנים תמימות בהן לא עשה איש דבר כמעט, בוודאי לא יצא למערכה צבאית. אז מה קרה באמצע דצמבר 2008? בחירות, זה מה שקרה. ברק לא עושה פוליטיקה, מה פתאום, הוא בכלל בבור ובשטח מוביל את הצבא כמו מנהיג דגול. ולמה שיעשה פוליטיקה כשיש את כבל, יחימוביץ ובן-אליעזר שיעשו פוליטיקה מלוכלכת ככל האפשר עבורו? אחרי הכל הוא לא מונע משיקולי בחירות, הוא מוביל אותנו אל הניצחון.

אהוד אולמרט - ראש ממשלה שחודשים ספורים לאחר שהתמנה יצא למלחמה שהוכתרה ככישלון מנהיגותי וצבאי. ראש ממשלה שעומד לסיים את תפקידו הפוליטי כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת עזה. ראש ממשלה שלא עשה דבר כדי לעצור את ההפגזות נגד תושבי שדרות ועוטף עזה במשך כמעט שלוש שנים של כהונה. אז מה קרה באמצע דצמבר 2008? סיום הכהונה מתקרב, האישומים הפליליים תופסים תאוצה ובינתיים מה שזוכרים לו זה את מסקנות ועדת וינוגרד. רגע לפני, הוא עוד רוצה להטביע חותם, לפרוש כמנצח, מצביא, מנהיג.

ציפי לבני - יו"ר מפלגת קדימה והאישה הראשונה מזה שנים המועמדת לראשות הממשלה. אישה. אישה שמאמצת יותר ויותר דפוסי התנהלות ושיח של גברים. אישה אבל גבר גבר - גם היא יכולה להילחם בטרור, לא לעשות פוליטיקה אבל להשמיץ את המועמדים האחרים. מועמדת שעומדת בראשות המפלגה שהוביל עד כה אהוד אולמרט שלא עשה דבר לעצור את ההפגזות נגד תושבי שדרות ועוטף עזה במשך כמעט שלוש שנים. שרת החוץ, מועמדת לראשות ממשלה שוויתרה על גלעד שליט - שהסבירה שאי אפשר לשלם כל מחיר. עכשיו היא נלחמת גם עליו. אז מה קרה באמצע דצמבר 2008? בחירות, זה מה שקרה. אין לה ברירה, במלחמה כמו במלחמה. ברק מצביא צבאי, ממש נפוליאון, לאולמרט לא אכפת, הוא בדרך החוצה ונתניהו במילואים - אז מה נשאר לה לעשות? להיות עוד יותר לוחמנית מהלוחמים.

ביבי נתניהו - מה נאמר עליו? האיש במילואים. מסביר, מבהיק בלשונו הצחה ובעיקר מבטיח לציבור ישראל חזקה תחת הנהגתו. לא, הוא כמובן אינו עוסק בפוליטיקה, הוא במילואים. בשביל פוליטיקה יש לו שורה ארוכה של פוליטיקאים צעירים שסרים למרותו ומבהירים שזו לא פוליטיקה ולא קמפיין אלא מלחמה על הבית, המועמדים האחרים פשוט לא מתאימים כמו נתניהו שיצא למילואים. לנתניהו אין צורך להגיב לטענות על הנזקים שגרם לחברה ולכלכלה כשהיה שר אוצר, למה שיגיב, הוא במילואים ועכשיו מלחמה. אז יש בחירות עוד מעט? זה לא נוגע לו - הוא עסוק בשירות העם - שיילחם ברק, למה לא, נתניהו מוכן הרי לקחת אותו כשר ביטחון גם בממשלתו וברק הרי כבר הבהיר שהוא מוכן. שתעשה לבני מה שתעשה, אחרי הכל היא אישה ואנחנו במלחמה וזקוקים לגברים. זה לא הוא אמר, הוא, להזכירכם במילואים ולא עוסק בפוליטיקה, בשביל זה יש לו את סער, ארדן ובוגי יעלון.

והציבור - אנחנו, אולי לא מטומטמים אבל אידיוטים גמורים אם ניתן להם להמשיך. צריך לדחות את הבחירות. חייבים לדחות את הבחירות - אסור לנו ליפול למלכודת השיח המלחמתי כאילו הוא שיח ביטחוני - ביטחון אינו רק מלחמה אלא גם מדיניות ותוכניות ארוכות טווח שאיש מהמתמודדים לא מתייחס אליהן. בחירות צריכות להיערך סביב כל תחומי החיים - בזמן מלחמה, רגיעה או שלום אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלם עבור המזון, הלבוש וקורת הגג להם אנו זקוקים. אנחנו צריכים תקווה ועתיד שנוכל לשאוף אליו. אנחנו זקוקים למערכות בריאות וחינוך מתפקדות ואנחנו רוצים את גלעד שליט בבית עכשיו ומיד גם במחיר שחרור אסירים כי זו תהיה ההוכחה לחיילים שהם אכן בשר מבשרה של החברה הישראלית שלא תוותר עליהם בכל מחיר במכל מצב.

אם תתקיים מערכת הבחירות עכשיו הרי שוויתרנו על האפשרות לשינוי כלשהו ונכנענו למדורת השבט הישראלית - המלחמה, שרק סביבה כנראה כולנו יודעים להתאחד.

מאחר והציבור זה אתם ואני ואנחנו לא טיפשים, אנחנו חייבים להרים קול צעקה: חייבים לדחות את הבחירות, להביא את המלחמה לידי סיום מהיר ולשמוע את המועמדים מסבירים ומתחייבים איך הם מתכוונים להנהיג את העם הזה שלא בזמן מלחמה.