רק לא ליברמן

לא בכדי הרשה לעצמו ליברמן לנסוע לנופש בחו"ל בדיוק בעת הזו. המפתח להקמת ממשלה לא נמצא בידיו. יש לכך יותר מסיבה אחת. הסיבה העיקרית היא העובדה המתמטית הפשוטה, שכדי שלבני תוכל להקים ממשלה היא צריכה בה גם את מפלגת העבודה, גם את ש"ס, וגם את 'ישראל ביתנו' של ליברמן. לא אחד מהם פחות. במילים אחרות, המפתח להקמת ממשלתה של לבני נמצא בידי שלי יחימוביץ'. כדי שלבני תוכל להקים ממשלה, שלי צריכה לוותר על שיקומה של מפלגת העבודה באופוזיציה, ובנוסף לכך להסכים שמפלגת העבודה תשב בממשלה עם אביגדור ליברמן. אה, ועוד דבר קטן, היא צריכה להסכים לכל התנאים שלו בקווי היסוד של הממשלה. נו באמת. נראה לכם?!

באופן פרדוקסאלי, הספין שלקח קולות ממפלגת העבודה להצלחת קדימה, החליש את כוחו של אהוד ברק במפלגתו, והעביר את זכות הווטו על הצטרפות לממשלה לשלי יחימוביץ' וחבורתה.

אכן, תנאיו של ליברמן מסבכים במעט את מלאכת הניסוח של קווי היסוד של הממשלה. אלא שהקשיים לפשר בין ש"ס לבין ליברמן הם אותם קשיים גם ללבני וגם לנתניהו. הקושי להושיב את מפלגת העבודה וליברמן בממשלה אחת ייחודי רק לאופציה של לבני, וקושי זה בלתי עביר.

ליברמן יודע היטב שגם אם ימליץ על ציפי לבני להרכיב את הממשלה, היא לא תוכל להרכיב ממשלה. עדיין, יהיו יותר חברי כנסת שימליצו על נתניהו. גם אם נשיא המדינה ישכח שהוא נשיא, ייזכר שהוא פוליטיקאי מקדימה, ויטיל עליה להרכיב את הממשלה, היא תיכשל באופן מביש אף יותר מכפי שנכשלה לעשות זאת לפני הבחירות.

תאמרו אם כך, ליברמן אומנם לא יכול לאפשר ללבני להקים ממשלה, אבל הוא יכול למנוע זאת מנתניהו. אלא שצעד כזה יהיה בבחינת הבקעת גול עצמי. משום שבכך הוא יאלץ את נתניהו ולבני להקים ממשלת אחדות. בממשלה כזו, נוכחותו תהיה מיותרת, ומסמך הדרישות שלו יושלך לפח ביחד עם המועמדות שלו לשר.

שלא תבינו לא נכון. ליברמן דווקא היה מאוד מעוניין להצטרף דווקא לממשלת קדימה, למורת רוחם של הרוב המוחלט של מצביעיו, פשוט משום שצעד כזה יאתרג אותו. איתרוג יבטיח את המשך הסחבת בחקירת החשדות נגדו עד הבחירות הבאות לפחות, דבר שכרגיל יסייע לו בקרב בוחריו. לעומת זאת, הצטרפותו לממשלת ליכוד תבטיח את השלמתה המהירה של חקירתו, אולי אף לפני השלמת החקירה של אולמרט ואף לפני הגשת כתב אישום נגד קצב. למזלם של מצביעיו, כמה מהם התעשתו ברגע האחרון והחזירו את קולם לליכוד. כעת האופציה הזו לא נתונה בידיו באופן מעשי.

הניתוח הנ"ל, המבוסס על חישובים אריתמטיים פשוטים, לא זר לאיש במערכת הפוליטית או בעיתונות, וההתעלמות ממנו היא מכוונת. דווקא משום שהחישוב הזה ברור גם במחנה קדימה, ממשיכים לעסוק שם בספינים. כמילות שירו של עורך הדין החלקלק במחזמר שיקגו "Razzle Dazzle Them", או בסגנון מזרח תיכוני "בלבלי אותו" של קובי פרץ. על כך לא נותר לי אלא לענות במטבע הלשון של נחמיה שטרסלר "אז, שלא יבלבלו אתכם".