עברו כמה ימים מאז פורסם מכתב הטייסים. עקבתי מאז בעניין ובשקט אחר תגובות ה"גנרלים" (בפועל, לשעבר, בדימוס והמוני אלו שהם "גנרלים" ב- wishful thinking שלהם, בכמיהה המאוד ישראלית הזו לצבאיות וצבא). הדבר הכי ברור שזעק מכל העיתונים - מהכותרת ועד לשורות הקטנות - הוא שהחונטה בלחץ.
עשרות שנים מפמפמים לנו פה את המחויבות לצבא, למדינה ולמאבק ההישרדות האינסופי שלנו כאן, עד שנהיינו כולנו צבא. "צבא העם". לא מסרבים לפקודה גם אם היא בלתי חוקית, או כמו שהצהיר אחד מחברי החונטה בעיתונים: "צבא זה לא הסתדרות - אין שביתות".
תיאוריות קונספירציה עלו מייד לאוויר - בטח עומד מאחורי היוזמה של 27 הטייסים הללו איזה שהו ארגון ששטף את מוחם. לא יכול להיות ש-27 טייסים, שהצבא השקיע בהם את מיטב החינוך הצבאי, השתחררו מהשפעתו של ה"חינוך" הזה ובחרו בחשיבה עצמאית, מוסרית, הומאנית משלהם. המוני טייסים בפועל חתמו מייד על עצומת נגד, בלי לשים לב נעבעך שהם אלו שנראים לעין הגיונית כמו שטופי מח שאיתרא מזלם והם עדיין ברי עונשין על-ידי המערכת הצבאית.
אז מה יעשו - שלא יחתמו? אבוי להם...
על-פי פרסום במעריב, הם כתבו: "יש לנו אמון במפקדינו והפקודות שאנו מקבלים חוקיות לחלוטין... כטייסים הזדעזענו ממעשה הסרבנים שהתחפשו ולבשו סרבלי טיסה כדי להעביר מסר פוליטי. אנחנו לא נעלה על סרבלים שלא לצורך טיסה. העצומה שלנו משקפת את הרוח האמיתית בחיל האוויר, ולא עצומת הסרבנים שכמעט כל החותמים עליה פרשו מטיסה מזמן, ולא זוכרים איך נראה 'סטיק' של מטוס. אין להם מושג עם אילו לבטים אנחנו מתמודדים לא פעם, כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע".
כאזרחית ישראלית שאמורה לחוש ביטחון מההגנה הצבאית שמספקים בה טייסי ישראל ("טובי הבחורים"), נבהלתי מהעקמומיות המוסרית, מהבעייתיות הלוגית של הטקסט הלא חכם הזה, מהמחשבות שזה מעורר לגבי מי שכתבו אותו. "סרבנים", למשל. אם לדעתכם ה"סרבנים" הללו אינם טייסים בפועל, לא ניתן לקרוא להם "סרבנים" ואין בהצהרתם משום "טריגר" עבורכם להצהרות נגד. ההצהרה שלהם היא מק-סי-מום הצהרה פוליטית של קשישי החיל.
משהו שאפשר להתעלם ממנו, לא? מסתובבות הרבה הצהרות כאלו בארץ.
אז תודו, נבהלתם... אולי מהמחשבה, שמה שאתם עושים עלול להיות (במילים נקיות) "פקודה בלתי חוקית" או (במילים פחות נקיות) "רצח חפים מפשע"?
אף אחד לא אוהב לחשוב שבילה את מיטב שנות העשרים של חייו, תור הזהב של חייו, בלהיות חייל שכיר של צבא שעוסק ברצח אזרחים ועשייה בלתי חוקית, ועוד הופך אותה לאידיאולוגיה. לאף אדם לא נעים לדעת שמוחו נשטף באופן שהוא לכאורה מאמין באותה אידיאולוגיה.
למזלנו, קמו 27 טייסים שמורא הענישה הצבאית כבר אינו מונף כחרב על ראשם, והם יכולים לומר את דעתם האמיתית, והודו בפני כולנו שהמלך הוא עירום.
זה שהמערכת, שמאלילה גבריות מחוספסת, השטחת רגשות, קהות חושים והתאמה מתמדת של היעדים לעיגולי המטרה, קפצה מייד להכריז שאותם 27 אמיצי לב הם "לא רלוונטיים" - אינה הופכת אותם ללא-רלוונטיים. ההיפך הוא הנכון - הלחץ של הגנרלים, ההיסטריה המגוחכת של חברי החונטה, מראה לכולנו כמה ה"סרבנים" הללו אכן רלוונטיים. זוהי תמונת מראה מדהימה בעוצמתה של חיינו, של האמונות הלאומיות, הביטחוניות, המוסריות והצבאיות שגדלנו עליהם.
בין אותו דוד אישי שלי שהמיתולוגיה המשפחתית מספרת שהרג שבויים קשורים במלחמת העצמאות כנקמה על מות חבריו, ועד לסיקולים הממוקדים שמבצע חיל האוויר בשטחים (שהביאו לכתיבת מכתב הטייסים) - ישנו קו רצף ארוך נטול "טוהר נשק" כלשהו, ובמקביל לו יש קו תעמולה בעל מסרים הפוכים.
לא נעים לטייסים בחיל האוויר, לגנרלים בפועל ובדימוס, להוויה הלאומית הצבאית שלנו, להודות שהאמת שהם מזרימים לנו מקדמת-דנא היא שקר, והשקר הוא אמת. מי יודה שבכך שהשקיע את חייו ב"לא אמת"?
אני מסיימת במה שצוטט במעריב מפי הגבורה: כל טייסי מסוקי הקרב שהתראיינו הצהירו באופן חד-משמעי, שהמכתב לא עורר בהם כל דילמה מוסרית. "צריך לזכור שאנחנו לא משחקים בגן שעשועים, אלא עוצרים את האדם שהולך להתפוצץ ברחוב דיזנגוף", סיכם רב-סרן יאיר.
רב-סרן יאיר הנכבד, הגיע הזמן למצוא סלוגן שחוק אחר כדי לנסות לשכנע אותנו, שמה שאתם עושים הוא תמיד נכון, מוסרי, חשוב, הכרחי. בינתיים, בכל פעם שרצחתם אזרחים חפים מפשע - נרצחו הרבה יותר אזרחים כאלו ב"רחוב דיזינגוף".
אתם משחקים במלחמה על חשבוננו ועל חשבון האזרחים הפלשתינים, אתם לא נלחמים בטרור, לא מצילים את העם הישראלי מכלום. בצבאיות הנוצצת הזו אתם פשוט מביאים אותנו לאבדון. מוסרי, איכותי, פיזי. לפחות שיהיה לכם האומץ להודות שאתם נהנים.
פקח את אוזניך, את עיניך, קרא היטב את מכתבם של אלו שבטעות לוגית למתחילים (מי נותן לכם בכלל לעבור פסיכומטרי עם טעויות כאלו?) אתם מגדירים כ"סרבנים" ש"לא זוכרים איך נראה סטיק". אולי תלמד מזה משהו. כל מה שתלמד - נרוויח.
