החטא ועונשו של נתניהו

כולם מנסים לנתח את התוצאות המוזרות של הבחירות האחרונות לכנסת. בבחירות אלו בולט הנתון שמעמדת כוח ברורה של 68 מנדטים בתחילת המערכת ירד גוש הימין ל-65. זו ירידה משמעותית אבל לא נוראה. ברם, בתוך הגוש הלאומי ההתפלגות בין המפלגות עברה שינוי דרמטי בהרבה. הליכוד, שהיה ב-25.11.08 על-פי הסקר של מכון גיאוקרטוגרפיה בעמדה של 37 מנדטים, הצליח לצנוח בחודשיים וחצי בלא פחות מעשרה מנדטים. הדבר הזה מהווה כישלון ופספוס גדול. השאלה הגדולה הינה: מה קרה, ומדוע?

התשובה ברורה למי שנוטש את הראייה הסטנדרטית ואת הפרספקטיבה החילונית, ומאמץ ראייה יהודית אותנטית. לפני שביבי החליט לגרש את משה פייגלין מהמקום בו הוא זכה - מספר עשרים - למקום שלושים-ושש, היה לליכוד גוון ימני, יהודי, נחוש וברור. אבל ביבי לא רצה ליכוד כזה. הוא פחד מהתקשורת שכל כך שונאת אותו, והעדיף לאמץ לליכוד תפאורה של ימין-מרכז - ימין "מתון" שימצא חן בעיני התקשורת השמאלנית שלעולם לא ימצא חן בעיניה. כאשר הציבור הימני ראה שביבי מפחד להיות ביבי ומגרש את הקול היהודי האותנטי שבתנועה - הקול שרוצה פתרון יהודי לבעיית החינוך, ופתרון יהודי לבעיית הערבים ולבעיית מערכת המשפט בארץ הזו - הוא החל לנטוש את הליכוד ולחפש בית אחר. הוא מצא אותו ב"ישראל ביתנו". שם מדברים עברית "דוגרית" ומבינים ערבית. ליברמן גילה את מה שמציק להרבה יהודים בארץ הזו. מה שביבי קיבל על מגש של כסף וזרק - קרי, את משה פייגלין ורעיונותיו - לקח ליברמן והפך לכלי יקר שממנו הוא בנה את מפלגתו.

"פייגלין-פוביה"

פייגלין היה למעשה תרופה בפריימרים של הליכוד למכה של ליברמן בבחירות, אבל ביבי לא ראה זאת, ולא הבין את הפוטנציאל הגדול שטמון בפייגלין, לטובת הליכוד והעם. הוא לא הבחין בגודל התזוזה ימינה של הציבור. כאשר הוא פזל שמאלה הוא למעשה איבד קשר עין עם הציבור. וכאשר ביבי דחק את פייגלין בצורה ברוטלית ואנטי-דמוקרטית ממקומו ברשימת הליכוד - הוא הבהיל רבים ודחה מעצמו ומהליכוד רבבות שהתכוונו להצביע ליכוד.

מידה כנגד מידה

מדוע עשה ביבי את המעשה השטותי הזה? ייתכן שהוא שונא ופוחד מפייגלין. ומדוע? כי הוא רואה בו ובאידיאולוגיה היהודית האותנטית שלו איום ממשי על הליכוד החילוני המסורתי. לדעתי, בנקודת זמן זו החליט מי שבאמת מנהל את הכל - הקב"ה - לפעול. כן, גם לו יש מה לומר בניהול העולם, במיוחד בניהולה של ישראל. הכלל הגדול שחל על כל מעשיו של הקב"ה הינו: "כל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה" [סנהדרין צ, א]. זהו כלל ברזל שפועל בכל עת ובכל מקום, וביתר שאת בארץ הקודש.

ולכן, מה שקרה בבחירות 2009 היה עוד דוגמא של מידה כנגד מידה. ביבי בשנאתו ובפחדו סילק את פייגלין ממקומו ברשימת הליכוד, לעשירייה הרביעית, ובכך בלבל את הימין.

כתוצאה, הליכוד איבד עשרה קולות, ישראל ביתנו אספה לעצמה שבעה מהם, ושלושה עברו מן המחנה הלאומי למחנה השמאל. זה חלק א' מעונשו של ביבי. חלק ב' בא כאשר, כתגובה, מידה כנגד מידה, לבני, בשלהי מערכת הבחירות, קראה לגוש השמאל לעצור את ביבי הכל כך שנוא עליו. "רק לא ביבי!" היה המסר של קדימה בשלהי המערכת. רבבות צייתו לקריאתה והעבירו את קולם מהעבודה ומרצ לקדימה. הפחד מביבי בלבל את גוש השמאל. כך עלתה קדימה על הליכוד עם 28 מנדטים, כאשר היא בלעה חלק גדול מאחיותיה השמאלניות.

לסיכום, לביבי נתניהו הגיע עונש על שנאתו למשה פייגלין, אך לא לימין. לכן, סידר הקב"ה את המפה הפוליטית כך שהיא תשקף במדויק את המצב הזה - גם על-ידי נפילת הליכוד בימין וגם על-ידי עליית קדימה בשמאל מעל גודלה של הליכוד. יש רק להתפלל שביבי למד את הלקח, ויקרב את משה פייגלין להנהגת הליכוד, לטובת הליכוד ולטובת המדינה כולה, כי פייגלין רוצה רק להחזיר את היהדות לתוך נשמתה של תנועת השלטון ששמה "הליכוד".