|
|
ממושמע ולא ממושמע [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| המצב שפיר הרבה יותר במשפחות הדתיות ובאלה שהן מרובות-ילדים. יש בהן הירארכיה ברורה, משמעת קפדנית וחלוקה מוקפדת של תפקידים. במשפחות הדתיות, במיוחד, יש ארוחה משותפת של הורים וילדים; הילד אינו ממרה את הוראות אביו ואמו, ושלא כמו במשפחות החילוניות, הכבוד שלו אליהם מקודש וטבוע בדמם | |
|
|
|
|
"יום המשפחה", שנחגג אתמול, נועד, מעצם טבעו, לסמל את קיומו של התא המשפחתי המלוכד. הצרה היא שאצל משפחות רבות, בעיקר חילוניות ומעוטות-ילדים, יום המשפחה איננו אלא יום זיכרון שנתי. מעין תזכורת מלאכותית ואזעקה צורמת למשהו שאיננו מתפקד כהלכה במרוצת כל השנה.
משנה לשנה מתמעט כוחו של התא המשפחתי הממוצע. במשפחות החילוניות, שאינן שומרות על המסורת, נהוג להעצים את כוחו של הילד ואפילו לרקוד לפי חלילו. החופש המופרז שניתן לו ולזכויותיו, דוחק הצידה את חובותיו ומאפשר לו לנהוג כאוות-נפשו. באורח טבעי מנצל ילד שכזה את "החופש הגדול" המוענק לו על-ידי הוריו ופורק כל עול; פחות ופחות הוא סר למשמעתם ויותר ויותר הוא חופשי לכלכל את צעדיו.
אז מה הפלא שהתא המשפחתי נסדק ומאבד את צביונו ותכליתו, כשהילד נמנע מליטול חלק בארוחה המשותפת עם הוריו; משתמש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון הסלולרי ללא שום פיקוח; הולך לישון מתי שבא לו, ונוסע לחו"ל מבלי ליידע את הוריו על מקום-הימצאו.
אין סמכות
במשפחות החילוניות, בעיקר באלה שהן מעוטות-ילדים, מתה כבר מזמן הסמכות ההורית. הילד בהן הפך ללקוח שצודק תמיד, והמחשב, כמו הטלפון הסלולרי, הם הוריו האמיתיים.
אבל מלבד היעלמותם של הארוחה המשותפת, המירוץ המטורף אחר הטלוויזיה, האינטרנט והסלולרי, יש לפריקת העול המשפחתית גם השלכות הרות-גורל. במערכת החינוך למשל. שם מתגלה הילד במערומיו, כשאינו מצליח להתמודד לבדו עם עול הלימודים, נזקק יותר ויותר לעזרתם של אבא ואמא ולשיעורים פרטיים, בעוד המערכת עצמה ניצבת חסרת-אונים.
קולר האשמה אינו מונח דווקא על צווארה של הטכנולוגיה. גם לא של המערכת החינוכית. אשם הבית שלא מתפקד; אשמים ההורים שאינם יודעים להציב לילדיהם גבולות ומאפשרים להם לעשות כאוות-נפשם.
הירארכיה ברורה
המצב שפיר הרבה יותר במשפחות הדתיות ובאלה שהן מרובות-ילדים. יש בהן הירארכיה ברורה, נאמנות ללא גבול, משמעת קפדנית וחלוקה מוקפדת של תפקידים. במשפחות הדתיות, במיוחד, יש ארוחה משותפת של הורים וילדים; הילד אינו ממרה את הוראות אביו ואמו, ושלא כמו במשפחות החילוניות, הכבוד שלו אליהם מקודש וטבוע בדמם. במשפחות מרובות הילדים יש לכל ילד מטלות משלו, ובכך הוא מסייע, כמו חייל ממושמע, לתפקודה המלא של משפחתו ולליכודה. במשפחות האלה גם אין הילדים תרים אחר פיתויי הרחוב והטכנולוגיה המתקדמת של הבית.
גם בחלוף "יום המשפחה", עדיין יש מקום לקנא באותן משפחות מאושרות, שבהן אכן מתפקדת הסמכות ההורית כמו שצריך, ושבהן מוצבים לילד אותם גבולות, שהוא כל כך נזקק להם.
