כל המפלגות הדתיות חוזרות ושונות את אותו נושא, מצוקת הדיור. הילודה המרובה במגזר הדתי-חרדי יוצרת בהכרח מצוקת דיור, גם במשפחות המתרחבות וגם בין הזוגות הצעירים. אין ספק שכל שלטון בארץ, אלא אם הוא שלטון הג'יהאד (תעל-רעמ-בלד-חדש-מרצ) לא יוכל מלהתחמק מן החובה ליצור מדיניות בנייה העונה על הצרכים הדחופים. מעבר לעניין ההומניטרי, זה גם צורך לאומי, וחובה לאומית של ישוב הארץ ביהודים, אם ילידים ואם עולים חדשים. כל המפלגות החרדיות פסקו: עיר חרדית חדשה.
ארבע סוגיות עיקריות בנושא הרחבת הבנייה: 1. היכן; 2. מי יבנה; 3. מי ישלם; 4. אופן הבנייה.
עד עתה התשובות היו: 1. בשפלה ובירושלים; 2. הערבים; 3. הממשלה; 4. הכי זול שאפשר.
לדעתי, התשובות צריכות להיות שונות בעיקרן, ורק כך לא נחזור על שגיאות העבר.
1. היכן: לב הארץ, צפון ודרום, ואף לא דירה אחדת לא בשפלה ולא בירושלים המערבית הצפופה.
2. מי: המתיישבים החדשים בעצמם, או שלוחיהם. ישיבות ישלחו קבוצות של פועלים, וכל בעל דירה לעתיד יחויב לעבוד בבנייתה. דירות ובתים שייבנו על-ידי פועלים זרים לא ימומנו על-ידי המדינה.
3. מי ישלם: חלק גדול אכן יבוא מן הממשלה, אבל רק כתשלום עבור העבודה של קבוצות העבודה.
4. אופן הבנייה: כאן מצוי המפתח לכל הגישה החדשנית דלעיל. בנייה מסורתית כבדה היא בדיוק הבנייה הערבית של פועלים זרים. את אופן הבנייה הזה יש לבטל. הבנייה החדשה חייבת להיות בנייה ירוקה, קלה, מהירה, בטכנולוגיות חדישות המעבירות את מרבית העבודה למפעל ומיעוטה בשטח. בבנייה זאת תהיינה משולבות כל הדרישות להפרדת נוזלים אפורים מחומים, צנרת מבודדת, חלונות מותאמים מבודדים כיאות, הפקת חשמל מקירות וגגות, וכולי. והכל בעבודה עצמית תחת הנחיה מקצועית של מומחים לבנייה ירוקה.
מהיכן אני יודע שהדבר אפשרי? כי עשיתי זאת בעצמי. בבית כזה אני גר. אם כל גבר צעיר יקים את ביתו בעצמו, ואפילו במימון ציבורי, נזכה לבניין הארץ ולא בידי זרים, עוינים, שכל שקל המשולם להם מגיע בסופו של דבר לג'יהאד.
