|   15:07:40
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עלויות יישור שיניים: כל מה שצריך לדעת
קבוצת ירדן
המדריך המלא להקמת מקלט בבית פרטי

חודש החגים <br>

09/10/2003  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

החודש השביעי בלוח העברי עמוס חגים. מתחיל בראש השנה, עובר ליום כפור דרך עשרת ימי תשובה; משם לחג הסוכות שמסתיים במעבר חלק לשמחת תורה - 'שמיני עצרת' בלשון המקורות.

על פניו נראה שמדובר במעברים נפשיים די חדים; ראש השנה הוא יום הדין, בו הבורא יתברך "יעמיד למשפט כל יצורי עולמים" (מתוך תפילת 'היום הרת עולם') "ומלאכים יֵחָפֵזוּן וחיל ורעדה יאחֵזוּן" (מתוך 'ונתנה תוקף'), בעוד חג הסוכות הוא חג השמחה; הוא החג היחיד שביחס אליו מוזכרת השמחה שלוש פעמים:

(ויקרא כ"ג): [מ] וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:

כאן מוזכרת מצוות השמחה בחג בפעם הראשונה, הנה עוד שתיים:

(דברים ט"ז): [יג] חַג הַסֻּכּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: [יד] וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: [טו] שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל-תְּבוּאָתְךָ וּבְכל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:

אז שני הימים הראשונים של החודש הנם ימי דין בהם האדם אינו עשוי לחוות שמחה גלויה באשר הוא טרוד בהתייצבותו למשפט; הוא עסוק בביקורת עצמית נוקבת העשויה להמתיק עבורו את הדינים של מעלה. השבוע השלישי בחודש כל כולו שמחה ועוד כפול שלוש. בדרך יש לנו את יום הכיפורים בו אנו מתדמים למלאכים בהימנעות מכל העניינים הגשמיים המבטאים שמחה ותענוג ועסוקים ברוחניות נטו.

איך ניתן לבצע את המעבר הזה, מעומק החרדה של הימים הנוראים אל השמחה ללא גבול של חג הסוכות, בזמן כל כך קצר?

בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:

ואם כבר צריך יהודי לחוות בנפשו כאלה קצוות של רגש, למה לרכז אותם בחודש אחד? לא עדיף היה לפזר אותם על פני לוח השנה?

מסתבר לומר כי רצף המועדים בחודש תשרי הם המשך של אותו רעיון; על ראש השנה, וקצת על יום כפור, דיברנו ברשימות הקודמות; בראש השנה "מצוות היום בשופר" ויום כפור מסתיים בתפילת ה-'נעילה' הנחתמת בתקיעת שופר. גם בסוף חג הסוכות, בהושענא רבא, יש קהילות שנוהגים לתקוע בשופר שכן זהו הסיום של חגי חודש תשרי וקול השופר מבטא את כולם. וננסה להסביר:

(תהלים פ"ט): [טז] אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר-פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן:

את הפסוק הזה אומרים בראש השנה מיד לאחר ששמעו את הסידרה הראשונה (והעיקרית) של התקיעות. מה זה יֹדְעֵי תְרוּעָה? מסתבר שיש בכוחו של השופר להוביל אותנו למודעות חדשה, גבוהה יותר, והפסוק אומר כי מאושר מי שיודע, כלומר מודע למשמעותה של תרועת השופר.

(פירושו של הבעש"ט לפסוק): "תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת. אשרי העם יודעי תרועה - שיודעים איך להריע, כלומר איך לשבור את ישותם, שבפנימיות יהיה לב נשבר ובחיצוניות יהיה שמח ממה שזוכים להיות עבדי השם. ועל זה הוא מבקש: הוי' - הוי' דלעילא - באור פניך יהלכון, בכל מקום שיהיו שיהיה באור פניך". (מועתק מהאתר של הרב גינזבורג שליט"א www.pnimi.org.il/ וגם ההמשך מבוסס על מאמרו שם).

בתרועת השופר מתעורר הלב היהודי לבקש את קירבת ה' יתברך והוא חש שבור מעוצם ריחוקו כפי שהסברנו ברשימה לראש השנה. או במלים אחרות, 'תרועה' במשמעות של שבירה. ואכן הפסוק [א] מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל-הָאָרֶץ: (תהלים ק), מתפרש בחסידות כקריאה לשבירת הארציות לשם ה'; לשבור ולבטל את הרגשת הישות הנפרדת מ-ה'. ואכן, תרועה הנה שבירת הקול של השופר לקולות רבים והיא פועלת את שבירת הישות כנ"ל.

אותה תרועה והמסר שונה

אז בראש השנה התרועה-שבירה, מבטאת את שברון הלב של היהודי, ושברון הלב מתבטא בבכי; כלומר בראש השנה זו תרועה של בכיה.

אבל יש גם תְּרוּעַת מִלְחָמָה: (ירמיה ד; וגם מ"ט). יש מלחמה נגד אויב חיצוני ויש גם ובעיקר מלחמה נגד אויב פנימי; היצר הרע, או תחושת הישות הנפרדת (מאלוקות) שאותה הזכרנו לעיל. בחסידות מוסבר כי עיקר המלחמה נגד היצר הרע נערכת ביום הכפורים; זה היום בו מנצחים את היצר הרע בכך שכל מה ששייך לישות הגשמית אסור באיסור חמור, וחווים רוחניות בלבד.

התרועה הגדולה שאותה משמיעים בסוף היום הקדוש מבטאת את הניצחון במלחמה. ביום הזה אנו מקיימים בעצמנו את הפסוק (דברים י) [טז] וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם... והקדוש ברוך הוא מקיים בנו את ההבטחה (שם ל) ו וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:

ומתי חווים את אהבת ה' אלוקינו ומרגישים כי הוא חיינו - זה קורה בחג הסוכות ובשמיני עצרת. כי חוץ משתי אלה, תרועת הבכיה בראש השנה ותרועת הניצחון ביום הכפורים - יש עוד תרועה, תרועת שמחה; וזו שייכת לחג הסוכות.

עד כאן דיברנו על מה שמבטאת התרועה; אבל מה פירוש המלה הזאת, תרועה? ובכן את אותו פסוק שהבאנו לעיל מפרש רש"י כך: 'יודעי תרועה' שיודעין לְרַצות את בוראם בראש השנה בתרועה; שמסדרים עליה מלכיות זכרונות ושופרות: כלומר תרועה במשמעות של רצון, 'רַעַוָא' בארמית. כאמור ברשימה לראש השנה, לעורר את הרצון העליון שיסכים למלוך עלינו.

תרועה מלשון שבירה, על זה כבר דיברנו, וזה קורה ביום הכפורים בו מכים 'על חטא' ובכך שוברים את הישות הגסה של עצמנו ומנצחים במלחמה. השבירה כאן באה כתוצאה מפעולה שלנו ואינה רק תחושה המתעוררת כתוצאה משמיעת התרועה.

שמחה מתוך אחדות ישראל

בחג הסוכות, ה"תרועה" היא מלשון חיבה ו"רעוּת". חז"ל אמרו: "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" באהבה ושלום ורעות - "ופרוש עלינו סוכת שלומך". וזה יכול לקרות דווקא כאשר כולנו יחד.

בחג הסוכות יש שתי מצוות מרכזיות, הסוכה עצמה וארבעת המינים. שתי המצוות מסמלות רמות שונות של אחדות בעם ישראל; יש אחדות מתוך שוֹנוּת ויש אחדות שמעבר לשוֹנוּת.

ארבעת המינים מסמלים את האחדות שמתוך שונות:

- אתרוג שיש בו גם ריח וגם טעם כנגד מי שיש בהם טעם תורה וריח מצוות.
- לולב (תמרים) כנגד מי שיש בהם טעם תורה ואין ריח מצוות.
- הדס כנגד מי שיש בהם רק ריח מצוות.
- ערבה - לא טעם תורה ולא ריח מצוות.

השוֹנוּת בין הפרטים קיימת אבל המצווה מתקיימת רק באגידתם יחד. אם מישהו יעלה בדעתו לוותר על יהודי שני כי הוא לא לרמה שלו - נשברה האחדות חלילה וכבר אין מצווה.

על הסוכה נאמר 'שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת' (שמעוני); כשנמצאים בסוכה, נמצאים בתוך מצווה ובכך שווים כל היהודים. בכך מתבטאת אחדות ישראל שמעבר לשונות בין הפרטים.

מסקנה מעניינת עולה מדברנו עד כה: שמחה אמיתית, השמחה של חג הסוכות ושמיני עצרת, יכולה להתקיים רק לאחר שבירת הישות הגסה המפריעה לי לחוש שווה ולהתאחד עם יהודי שני. וכך מנסח זאת הרמב"ם: שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים (הלכות מגילה וחנוכה, ב, יז).

מעניין, גם להיות בארץ ישראל זה להיות בתוך מצווה; אבל כמו בסוכה גם בארץ ישראל, כדי שהמצווה לא תהפוך לעברה חלילה, צריכים לדעת שזו מצווה ולטפח את אחדות ישראל.

והעיקר שנזכה כולנו לשבת בסוכה מעורו של לוויתן כבר בשנה זו.

תאריך:  09/10/2003   |   עודכן:  09/10/2003
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אולמו של השופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא (העוסק רבות בענייני פשיטות רגל ופירוקים; ר.כ.) היה עד בערב יום הכיפורים (5.10.03) לשלושה סיפורים מקוריים של מגישי בקשות פשיטת רגל. כדי לשבור את המתח נספר כבר כעת, שאיש מהמבקשים לא זכה לקבל את מבוקשו מבית המשפט.
08/10/2003  |  רועי כוכבי  |   מאמרים
בסיסם ומהותם של דיני הנזיקין, הינם להשיב מצב הניזוק לקדמותו ולפצותו על מלוא נזקיו. עם זאת, הכירה הפסיקה בכך שלא תמיד נעוץ מלוא האשם בצד אחד ולעיתים נחלק האשם בנזק ביניהם ביחס כזה או אחר. חלוקת האשם בין התובע לנתבע נקראה "אשם תורם", ושימשה נאמנה (בדרך כלל) את בתי המשפט וציבור המתדיינים. דא עקא, שחברות הביטוח עושות לעיתים שימוש שונה במקצת במינוח לתועלתן הן.
התקשורת הערבית עסקה באופן אינטנסיבי ביום השנה השלושים למלחמת 1973. בעוד שבעיתונות המצרית והסורית, כתבו עורכי העיתונים ובעלי הטורים בעיקר על-פי התבניות הסטנדרטיות בהן הורגלו הקוראים בשלושת העשורים שחלפו, הרי שבעיתונות הכלל ערבית נעשו כמה ניסיונות מעניינים לחשבון נפש.
08/10/2003  |  ממר"י  |   מאמרים
אני מוכרח להודות שבמשך כחמש שנים אני מחפש את ההצדקה האולטימטיבית לזכות השביתה במדינה דמוקרטית ואינני מוצא.
08/10/2003  |  משה איפרגן  |   מאמרים
הצמחים בגינה, כידוע, אינם חסינים מפני פגעים, אולם להבדיל מהגידול החקלאי, הגינה הביתית עמידה יותר בפני מזיקים ומחלות ולא כל זחל או עלה שהצהיב מנבאים אסון.
08/10/2003  |  שני גור  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
אני מציע כי תשעה רופאות ורופאים, בהם גם פסיכולוגים, יתכנסו כצוות אנונימי לבדוק אם בכוחו של נתניהו לשאת בעול הכבד של ראשות הממשלה
אלי אלון
אלי אלון
ב-7-8 באפריל 1980 בחג שביעי של פסח בוצע בקיבוץ משגב עם פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל    בפיגוע נרצחו 3 ישראלים ובהם חייל צה"ל ו-5 מחבלים חוסלו
דרור אידר
דרור אידר
חמאס דורש הפסקת אש קבועה ללא אפשרות לחדש את הלחימה לאחר מכן    ישראל דורשת כמובן לחדש את הלחימה לאחר הפסקת האש    אי-אפשר לגשר על העניין אלא באמצעות ההולכה בכחש של המציאות "ללכת עם ו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il