בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
די עם "ההסברה" - כן לדיפלומטיה ציבורית!
|
דווקא בעידן המידע שלנו, בו לכל אזרח בכל מדינה ישנם אינספור אמצעים להבעת דעתו ורעיונותיו, יש בהחלט מקום למשרד הסברה, המאפשר למדינה להילחם על הפופולריות והחיוביות שלה, מלחמת רטוריקה ורעיונות אם תרצו, זוהי דמוקרטיה אמיתית!
ראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו, החליט על הקמתו המחודשת של משרד "ההסברה" בידי השר המתאים - יולי אדלשטיין. הדבר מבורך, אך לא ניתן עוד לכנות את כלל מערך הפעולות לשיפור דימוי של מדינה באמצעות "הסברה", המילה מזיקה לנו. ההחלטה של נתניהו להקים משרד שינהל את מערך ההסברה הינה קריטית בחשיבותה לישראל. הסברה היא אלמנט קריטי במערך מדיניות חוץ של מדינות במאה ה-21, במידה רבה, כאשר אין "הסברה" נתפש - כי אין עשייה. המגרש הבינלאומי, בו פועלים שחקנים מסוגים שונים הוא וירטואלי ברובו, הדימוי הגלובלי -הוא זה שחשוב, מה שנתפש הוא הקובע ולא בהכרח מה שבאמת קורה במציאות. חיוביות חיונית חיוביות לדימוי המדינה היא דבר קריטי לחוסנה הלאומי: היא שווה המון כסף למיתוג הלאומי ואף מקנה יכולת הגנה כנגד בריתות וסנקציות בינלאומית. אולם, כאשר הדימוי הלאומי שלילי, הדבר עלול להביא להחלטות טראנס לאומיות שיזיקו למדינה הסובלת, ובין היתר ובהיבט פרקטי יותר, להוריד גם את שיעור התיירותיות של המדינה ובכך לגרום לה להפסדי עתק. אך לחשוב כי אם "נסביר" בצדקתנו נזכה בלגיטימיות הדרושה לנו זוהי טעות, המראה על היעדר התייחסות מעמיקה לנושא הכה קריטי בעידן המידע של ימינו. נדרש הרבה יותר מזה בכדי לשפר דימוי לאומי של מדינה. משרד "הסברה" (מילה הנהוגה רק בישראל) אמור לא רק לעסוק "בהסברת" מדיניות, אלא במידה רבה גם ליצור אותה, על-ידי פעולות רבות ומגוונות נוסף על "ההסברה" לתקשורת. אחת מהטענות השגויות כנגד הקמת משרד שכזה היא ההנחה כי זה "ישמש כלי תעמולתי בידי השלטון - ובכך יפגע בדמוקרטיותו", או "שרק במשטרים טוטליטריים יש משרד הסברה" - אלה שגויות מיסודן, שכן אין מדינה בעולמנו שאינה מפעילה רשת דוברתית לשיפור דימויה בעולם, באמצעותה היא משיבה לטענות נגד ומחזקת עמדות חיוביות בקרב ציבור העולם. בת 60 ללא זהות מוחלטת דווקא בעידן המידע שלנו, בו לכל אזרח בכל מדינה ישנם אינספור אמצעים להבעת דעתו ורעיונותיו, יש בהחלט מקום למשרד שכזה, המאפשר למדינה להילחם על הפופולריות והחיוביות שלה, מלחמת רטוריקה ורעיונות אם תרצו, זוהי דמוקרטיה אמיתית! אולם הדבר חשוב עוד יותר למדינת ישראל 2009, למרות היותה בת 60, היא עדיין נלחמת על הסיבה להקמתה ולכן, מחייבת בחובה גוף, שירכז את כלל מערכות הדיפלומטיה הציבורית למען שיפור מעמדה ודימויה בעולם. התנאי להצלחת גוף שכזה, היא מעצם היותו מנדטורי ובלעדי או במילים אחרות, שיהיה הוא "בעל הבית" היחידי שייקבע את המסרים ואסטרטגיות העבודה. הרי כל דובר מתחיל יודע, כי כאשר רוצה הוא לשכנע בצדקת ארגונו, עליו לדבר בפשטות ובמסר אחד, תוך תגובות מהירות לנעשה בשטח - כל אלה, מצריכים מנגנון משומן ואחיד. החשש המרכזי מהקמת משרד שכזה בארצנו, הוא היעדר תרבות ארגונית מודרנית לתחום חשוב זה. די עם "ההסברה"! במדינות אחרות הבינו כי כללי המשחק הדמוקרטי השתנו לבלי היכר ובשל היותן מעט בוגרות ומתקדמות יותר מישראל, קיים בהן מערך שלם לניהול הדיפלומטיה הציבורית, והוא מרוכז על-ידי משרד החוץ ופועל בתיאום עם גורמי הממשל (לא "הסברה"). בארה"ב למשל, קיים גוף ייעודי לניהול הדיפלומטיה הציבורית (Under Secretary for Public Diplomacy and Public Affairs), והוא אחראי לקביעת המסר המרכזי ולתיאום בין הגופים הביטחוניים ואחרים, כלפי חוץ ופנים. במדינת ישראל לעומת זאת, קיימים ארבעה גופים רשמיים לעשיית עבודת הדיפלומטייה הציבורית: דובר צה"ל, מחלקת ההסברה של משרד החוץ, מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה וכיום - משרד ההסברה והתפוצות. כמובן שלכל אלה, יש להוסיף את יתר מטות ההסברה הממשלתיות הפועלים על דעת עצמם, וללא תיאום אסטרטגי משותף למסר היוצא מהם. הרצון לחזק את חיוביות הדימוי של המדינה, הפך בשנים האחרונות למקצוע של ממש, ממשלות רבות החלו להקים מחלקות ייעודיות לכך, ומשרדי החוץ בעולם מפעילים הכשרות מיוחדות לצועריהם בנושא הדיפלומטיה הציבורית. דיפלומטיה ציבורית (Public Diplomacy) הוטבעה לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתחילת המלחמה הקרה שבסיומה, הוכח חד-משמעית, כי ניתן לנצח מעצמות-על, בעזרת מלחמה שאינה אלימה ביסודה - המלחמה על המוחות והליבות של האנשים. משרד הסברה = משרד לדיפלומטיה ציבורית עקרון הדיפלומטיה הציבורית פשוט ומותאם למהפכות המידע: בעזרת השפעה ישירה על ציבור של מדינה מסוימת, יהיה ניתן להשפיע על ממשלתה ובכך, להשיג מטרות מכוונות. אך דיפלומטיה ציבורית היא הרבה יותר מ-רק "הסברה", היא כוללת מטען רב של פעולות העשויות להינקט למען טיוב תפישת המדינה בעולם כמו למשל: מיתוג לאומי, פעילות יחסי-ציבור בקרב ארגונים לא-ממשלתיים חשובים, הפעלת משלחות תרבות, יצירת תורניות אקדמיה שיתופיות, ניהול מערך לחימתי תודעתי בעת הצורך וכמובן - ניהול תקשורת פנימית וזרה. לכן, לא זו בלבד שהמילה "הסברה" איננה נכונה מבחינה מקצועית וארגונית אלא שעצם השימוש בה, גורם לנזק תדמיתי, הדימוי הנתפש הוא כי "מסבירים" דבר כאשר מרגישים אשמים בו. לומר כי "הסברה" תשפר את דימוי ישראל בעולם, הינה טעות מעצם היותה חסרה הבנה בסיסית בתחום. דווקא לאחר החלטה כה נכונה - בהקצאת משרד לענייני הסברה, אולי כדאי יהיה סוף-סוף לשנות את שמו והחשוב מכל - ליצוק אליו את התוכן הראוי לו: ניהול מאמצי הדיפלומטיה הציבורית לשיפור דימוי ישראל בעולם. אז אנא, אל תאמרו משרד ההסברה, אימרו מעתה - המשרד לדיפלומטיה ציבורית, כמקובל בעולם.
|
|
שי אטיאס הנו חבר בתוכנית לדיפלומטיה ציבורית בבית ספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, ומשמש כיועץ הסברה בצה"ל.
|
|
תאריך:
|
08/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2009
|
|
שי אטיאס
|
די עם "ההסברה" - כן לדיפלומטיה ציבורית!
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שרון הראל
|
8/04/09 13:33
|
|
2
|
|
עמית א
|
8/04/09 15:14
|
|
3
|
|
גיוגיטסו ברזילאי
|
8/04/09 15:28
|
|
4
|
|
קארשי
|
8/04/09 18:12
|
|
5
|
|
אבנר צפוני
|
9/04/09 07:27
|
|
6
|
|
יוסי123
|
10/02/10 13:44
|
|
איך אומרים, 'הגדה של פסח' או 'אגדה של פסח'? אומרים 'הגדה', להגיד; כי זה מה שעושים בליל הסדר - מקיימים את המצווה החינוכית של היום: (שמות י"ג) [ח] וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה ה' לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. בכל יום אנחנו מצווים על חינוך הדור הבא, אבל בחג המצות זה מודגש במיוחד. כי הרעיון של גאולת הגוף והרוח מכבלי שיעבוד מצרים או שיעבוד בכלל, הוא העומד בבסיס קיומו של עמנו לכל אורך ההיסטוריה, ואנחנו מצווים להנחילו לדור הבא. שיידעו שהמצב הנכון עבורם הוא מצב של חירות. וגם אם וכאשר נמצאים בגלות ובשיעבוד כזה או אחר, זה יכול לתפוס את הגופים בלבד, לא את הרוח, שאמורה להישאר חופשייה ומשוחררת מכבלי השיעבוד. זה לא מובן מאליו - החירות הזאת של הרוח, צריכים להתאמץ כדי לזכות בה, וזהו המסר של חג המצות בכלל ושל סדר פסח בפרט.
|
|
|
חוש הומור נדיר למדי בדברי חז"ל, אם כי איננו נעדר מהם לחלוטין. אחד המדרשים היותר מבדחים מתאר את שאירע בליל הסדר הראשון, שקדם ליציאת מצרים. על-פי המדרש, לאחר מכת בכורות התרוצץ פרעה בין בתי היהודים בארץ גושן ושאל היכן משה ואהרן. העבדים-לשעבר ניצלו היטב את ההזדמנות ו"טירטרו" אותו מצד לצד, עד שרק בקושי רב מצא את שני המנהיגים.
|
|
|
בין אלפי הגדות הפסח, שנדפסו עד היום, יש כאלה שנכתבו לפי מנהגי קהילות וארצות, כמו אלה המיועדות ליהודי תימן, אפריקה הצפונית, בגדד, קרים ובוכרה. לעומתן יש הגדות לעדות מיוחדות, כמו אלה של הקראים שבמצרים וברוסיה, הגדה של "בני ישראל" שבהודו, עם עיטורים מיוחדים של אפיית המצות ועריכת ה"סדר" אצל היהודים השחורים שבמזרח הרחוק; ויש גם הגדה לאנוסי פורטוגל שחזרו ליהדותם, שנדפסה בלשון הפורטוגזית, בשנת 1928 בעיר פורטו.
|
|
|
בפנייה לעורך דין, הן לצורכי הכנת כתב הגנה והן לצורכי הכנת כתב תביעה, נוצרת הסיטואציה הראשונית של כניסה לתהליך מובהק של אי-ודאות. פנייה כזו שייכת לשדה קבלת החלטות שאין לדעת את תוצאותיהן. התהליך עצמו מוביל לתוצאות כְּמִיתוֹת, מְדִידות, אובייקטיביות (הצלחה, כישלון, פיצוי, קנס) ולתוצאות בשדות הרגש (שמחה, עצב, כאב, אכזבה, הפתעה).
|
|
|
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מנסה לדחות את הקץ. בעתירה שהגיש לבית המשפט העליון (יום ג', 07.04.09) הוא מבקש לכפות על היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לבטל את המועדים שנקבעו לשימועים הקרובים (הראשון בהם עוד החודש). אחד הטיעונים שהוא מעלה: ההכרח לצאת לארה"ב לצורך בדיקות וסדרת טיפולים בסרטן הערמונית.
|
|
|
|