הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, רק חבל, כי הפטנטים הם בכיוון הבלתי רצוי לחברה הישראלית.

הנימוקים המגוחכים עד נבזיים, אשר אנו שומעים מפי עורכי דין אשר נשכרו להגן על רוצחים, גובלים בביזוים המקצועי של עורכי הדין עצמם.

רוצח בדם קר אשר היה "שפוי" לחלוטין עת תכנן בקפידה את הרצח, עת ניסה לרמות בחקירות בצורה מתוחכמת את השוטרים, זקוק עתה לפתע, לבדיקה פסיכיאטרית, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

חדשות לבקרים אנו שומעים את הטיעונים הבלתי נסבלים הללו, המדברים על חוסר שפיות, ממש כאשר אוזלים כל הטריקים האחרים, וקיים "חשש" כי הנאשם עשוי לתת את הדין על פשעו.

בדרך יותר אלגנטית, אך הרבה יותר מכוערת, נוהגים עורכי הדין המייצגים את המעמד היחסני בישראל, המנסים בכל דרך אפשרית, לפטור את הפושע אותו הם מייצגים מעונש על-ידי עסקות טיעון מפוקפקות ומכוערות, אשר המדינה, בצורה מבישה ותמוהה, נעתרת להן באופן תדיר.

אכן, תפקידם של עורכי דין פלילים, הוא תפקיד אשר בו מתנגשים בצורה בוטה במיוחד ערכי המוסר הבסיסים אל מול רצונם וחובתם לשחרר את מרשיהם מן העונש אשר החברה החליטה להשית על פשעי רצח והריגה.

בשנים האחרונות התרחבה התופעה למימדים בלתי סבירים, ועל בית המשפט והמדינה לשים קץ לנסיונות הנואלים לפטור עבריינים מעונשם, ולדחות באופן גורף כל ניסיון לצמצום העונשים או המרתם, שכן הגבולות בין מותר לאסור בחברה הישראלית הולכים ומיטשטשים באופן מדאיג ביותר.

לא נוכל לבנות בישראל חברה מוסרית וצודקת כאשר ה"תחמנות" היא ערך וערכי מוסר בסיסיים הם נושא ללעג ולציניות.

העונשים על פשעי רצח חייבים להיות מקסימליים, ויש לצבוע ולתחום מחדש את הקו האדום בין המותר לאסור בצבע אדום בוהק - זהו תפקידה של המערכת המשפטית, שאם לא כן, נחזה כאן בצבע אדום מדי יום, ולא יהיה זה סתם צבע, אלא דמו של קורבן חדש אשר שילם את מחיר הנרפות והחולשה של מערכת המשפט הישראלית.