פתרון כלכלי בדוק למניעת התייבשות

ברור לי כי לא מעטים, מטעמים שונים, יתנגדו לפתרון שיוצע בשורות הבאות, וידוע לי בוודאות כי לא כל הטעמים ייטענו על בסיס של חשיבה. ביתר דיוק, חלקם משיקולים זרים וחלקם יהיו בחזקת יריות מהמותן בעקבות תחושות בטן או אמוציות או דעות קדומות.

ובכל זאת, הפיתרון לבעיית המים של ישראל הוא – ביטול מוחלט של הסובסידיות הישירות והעקיפות למחיר המים, והעלאת מחיר המים לרמה ריאלית.לרמות מחיר ריאליות עד כדי כך שישראל לא תתייבש כלל.

ברמות מחיר ריאליות של המים, ממילא יהיה משתלם לנצל מאגרי מים בשיטות חליפיות, וממילא השימוש לחקלאות יפחת פלאים - דבר שיטה את כף המאזנים לייצור פרודוקטיבי, מניב וריאלי, תחת ייצור מסובסד, בלתי רווחי אך עם ריח של אדמה ופרחים, תפוזים ושאר ירקות.

העלאת מחיר המים תייתר את ההשקעות העצומות בפרסום חסר שחר שבעקבותיו האזרח, כביכול, יתרחץ רק פעם בשבוע ויתמחה בתיקון ברזים דולפים. כל בקשה בכל תחום מהאזרח – דינה להידחות. כל הצגת מאגר אלטרנטיבות שמהן יבחר האזרח את מה שהוא רוצה – במצב בו מה שהוא רוצה זה גם מה שהמדינה רוצה – נועד להצלחה. כך גם בעניין המים.

מדיניות זו לא תגרום כמובן לעונות גשומות יותר – אך היא תגרום לעליית מפלס הכינרת.

כתוצאות נלוות, יתקיימו גם:

א. זריקת עידוד להתפלת מי ים ולמפעלי מחזור של מים לסוגיהם.
ב. ביטול ייצור חקלאי שכיום הוא מסובסד בעקיפין בגלל מחיר בלתי ריאלי של המים ואולי גם סבסוד אחר/נוסף.
ג. מעבר של יצרנים מהחקלאות לתעשיה.
ד. צמצום השטחים הנתפשים כיום שלא בצדק למטרות בלתי רווחיות (חקלאות מסובסדת). אין פירוש הדבר כי בשטחים משוחררים אלו ייבנו מיד מפעלי תעשיה מזהמים – יש אלטרנטיבות אחרות והן: שטחי גנים לאומיים ושטחים ירוקים מכל סוג, מגורים ו/או מבני ציבור, שצ"פ, היי-טק ועוד. ההכוונה תתבצע באמצעות תוכניות מתאר מתאימות.
ה. ייתור של פרסומות מיותרות, מצמררות, דוחות, לא מועילות ולא אסתטיות.