בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבנה תעשיה יפה - יש דבר כזה
|
אם יצא לכם לנחות באירופה, להתבונן החוצה על המבנים התעשייתיים ולהרגיש שהחוויה של חו"ל כבר החלה, זה רק משום שאינכם מורגלים במראות כאלה. בארץ מבנים תעשייתיים הם בד"כ קופסאות ענק אפורות ומכוערות ● מה הסיבה והאם אפשר אחרת?
|
|
|
|
|
כשמתכננים מבנה לוגיסטי סמוך לציר תנועה ראשי, יש לקחת בחשבון את השפעתה העצומה של החזית הפונה אל ציר התנועה, ואל הנוסעים. תכנון מושקע ויצירתי יגרום לנוסעים להתבונן בבניין הגדול המשמש לאחסנת צמיגים, מוסך משאיות או האנגר לאחסון, כמבנה שאיננו רק פונקציונאלי ומטריד, אלא להפך - כנקודת ציון מעניינת ומסקרנת | |
|
|
|
|
סביר להניח שאפילו איננו חושבים על כך, אבל החוויה הויזואלית מותירה בנו את רישומה העגום. בכבישים המהירים, לאורך צירי התנועה המרכזיים בערים ראשיות, ממש לצד הדרך, נגלים לעינינו מבנים ענקים, אפורים, בולטים בכיעורם. בדרך כלל מדובר במבנים לוגיסטים, במחסנים ובמוסכי ענק, שאי-אפשר להתעלם מנוכחותם ה"מפלצתית". נראה כי היזמים המתכננים וקבלני הפרויקטים הלוגיסטים הללו שמו את הדגש על הפונקציונאליות (כולו מחסן. מה הוא צריך? להיות גדול ומרווח. נקודה) וזנחו את ההיבטים האסתטיים. מבט על הצירים המרכזיים של מדינות אירופיות רבות מראה כי בהחלט ניתן לעשות זאת אחרת. הצרימה התעשייתית בנוף, יכולה להפוך לתרומה לנוף. במקום מבנה מדכא ומשעמם, גוש פח או בטון ניתן ליצור מבנה עם נוכחות מרשימה, מסקרנת ומאתגרת. כזה שלא רק מושך תשומת לב חיובית ומסייע בפרסום העסק, אלא אף מעניק חוויה אסתטית ותרומה סביבתית.
|
למבנים גדולים דרושים אדריכלים גדולים
|
|
אין קריטריונים קבועים הנוגעים לעיצוב מבנים לוגיסטיים. זו הסיבה שהמפעלים והמתקנים הרבים שנבנים בארץ, חסרי צורה מוגדרת. ההנחיות היחידות הניתנות לאדריכלים ולמהנדסים הינן במסגרת תוכנית בינוי ערים, החלה על האזור הנתון, ואף הן נוגעות לתגמירים בלבד. מי שלמעשה מכתיב את מראה הבנייה הוא האדריכל בהסכמת הלקוח והיזם. מראה המבנה או המתקן הלוגיסטי תלוי בכישרון ובמוטיבציה שלו, כמו גם במעוף ובהעזה, וזאת כמובן בהתבסס על תכתיבים פונקציונאליים ההכרחיים למבנה. השאלה - מדוע במרבית המקרים בוחרים האדריכלים להתעלם מההיבט האסתטי-יצירתי והופכים את המבנים התעשייתיים לקופסאות גדולות המכסות את תכולתן - היא כנראה שאלה של מודעות.
|
נסיעה לאורך צירי התנועה המרכזיים של מדינת ישראל, המשובצים במבני התעשיה, בצידיהם, יכולה וצריכה להיות חוויה ויזואלית, ואף מעבר לכך - חוויה ארכיטקטונית. כשמתכננים מבנה לוגיסטי סמוך לציר תנועה ראשי, יש לקחת בחשבון את השפעתה העצומה של החזית הפונה אל ציר התנועה, ואל הנוסעים. תכנון מושקע ויצירתי יגרום לנוסעים להתבונן בבניין הגדול המשמש לאחסנת צמיגים, מוסך משאיות או האנגר לאחסון, כמבנה שאיננו רק פונקציונאלי ומטריד, אלא להפך - כנקודת ציון מעניינת ומסקרנת. מעין נקודת חן בנוף. מבנה כזה, לא ישאיר אותנו אדישים. התמורה למאמץ שהושקע בחוויה האסתטית שלנו היא התרשמותנו החיובית מהמבנה והקשרו והרצון להוסיף ולהתבונן בו גם בעתיד. בנוסף למודעות האסתטית ישנה חשיבות רבה גם למודעות הסביבתית. לכל מבנה יש את הצרכים התפעוליים שלו, אך חשוב להבין כי לכל מבנה ענק שכזה יכולה גם להיות תרומה לסביבה בה הוא ממוקם. נתונים כמו - מאפייני השטח, תוואי הנוף, קירבתו למבנים אחרים או לשטחים חקלאים, יכולים להוביל לרעיונות מקוריים ויצירתיים, שיהפכו את מראהו החיצוני למיוחד ובעל ערך מוסף לסביבתו. כמה מבנים כאלה אתם מכירים בארץ?
|
בישראל, כאמור, יש מעט מאוד דוגמאות למודעות עיצובית של מבנים לוגיסטיים. אחת מהן, שאותה אנו גאים להציג [ראה תמונה מטה], היא מוסך "תעבורה" שנבנה על שטח לצידה של צומת רמלה - מבנה בעל נוכחות מרשימה ובולטת. המוסך שעוצב ותוכנן ב"אורבך הלוי אדריכלים" זכה השנה באות העיצוב לשנת 2009 בזכות שימוש מתוחכם בתחבולות עיצוב פשוטות. אלו יצרו מבנה אסתטי בעל מראה חדשני. מבנה, המנצל באופן מקסימלי את שטח המגרש עליו הוא תוכנן, משרת את צרכיו הפונקציונלים של המתחם באופן מלא תוך שמירה על התקציב ויעדי הלקוח. מוסך "תעבורה" הינו מבנה גדול מאוד, המשמש כמוסך מרכזי למשאיות החברה. תכנונו הונחה בראש ובראשונה בהתאם לנוחות ולפונקציונאליות הנדרשות - מרחב המאפשר סיבוב מלא של משאיות בעת כניסתן ויציאתן מהמוסך, דאגה לבטיחות עובדי המוסך ולתקינות המשאיות וכדומה. נקודת המפנה בתהליך עיצוב ותכנון המוסך הייתה כאשר מדידת השטח הראתה כי אין מספיק מקום לרדיוס סיבוב המשאיות. לשם כך היה צורך להתרחק עם המבנה עד לגבול המגרש. מקרה כזה דורש אישורים והיתרים מהעירייה. האישור ניתן אך הוצב תנאי בסיסי והוא שהמבנה לא יטיל מורא על החולפים בכביש. ההנחה כי תכנון פונקציונאלי ומדויק הוא גם תכנון יפה הוכיחה את עצמה במקרה זה. הושם דגש רב על הפאות החיצוניות של המוסך, במטרה ליצור מבנה המשתלב באופן טבעי ומעניין עם הנוף בו הוא נטוע. הפיכת פינות הפאות של המבנה למעוגלות, מקנה תחושה של מרחב גדול יותר. אין קישוטים מיותרים. הגגות בצורת כנף, מרחפות במרחב וחיפוי הפאות החיצוניות בפח בעל קווים נקים וישרים מחבר את המבנה לסביבתו. חשוב לציין כי המבנה תוכנן כך שתתאפשר זרימה של אור טבעי שישטוף את המוסך. לסיכום, אין אנו חייבים לראות "מפלצות" תעשיה לצד הדרך. חשיבה יצירתית, לקוח המוכן ללכת יד-ביד עם חזון האדריכל ומעוף יכולים ליצור תכנון ועיצוב של מבנה תעשיה יפה התורם לנו, החולפים על-פניו, לזכות בסיור ארכיטקטוני בדרכים.
|
|
מוסך "תעבורה"
|
|
|
|
|
כותב המאמר הוא אדריכל, שותף ובעלים של המשרד "אורבך-הלוי אדריכלים מהנדסים בע"מ".
|
|
תאריך:
|
30/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/04/2009
|
|
אורי הלוי
|
מבנה תעשיה יפה - יש דבר כזה
|
|
כל שנה אני חש בחודש מאי שאביב הגיע - ועונת הזיופים באה. בין פסח ושבועות עולה תעשיית השקר והזיוף מדרגה, בציינה מועדי כזב. לעניות דעתי קולו של השמאל אינו מורם לצעוק חמס.
|
|
|
אני לא אומר שמחמוד אחמדינג'אד הוא סוכן של המוסד. חלילה לי. עוד חסר לי שיגיש נגדי תביעה על הוצאת לשון הרע. אני רק אומר שאילו היה סוכן שתול של המוסד, הוא לא היה מתנהג אחרת. וגם זאת: אלמלא היה קיים, היה המוסד צריך להמציא אותו. כך או כך: התועלת שהוא מביא לממשלת ישראל לא תסולא בפז. ניקח את הסקנדל של השבוע האחרון.
|
|
|
ד"ר באך היה רופא קונבנציונלי שבמשך השנים למד את מטופליו וראה כי יש קשר הדוק בין מצבם הרגשי לבין המחלה ממנה הם סבלו. הוא האמין כי מחלה היא תוצאה של קונפליקט בין נפש (mind) האדם לנשמתו (soul), וכל עוד האדם לא יגיע לסיבה האמיתית לסבלו, לאותו קונפליקט שמתקיים בין שני רבדים אלו, אזי אותה מחלה תמשיך "לחיות" בתוכו ולגרום לנזקים. סיסמתו הייתה "טפל באדם ולא במחלה".
|
|
|
שוב מתחמם נושא החייל החטוף גלעד שליט, והפעם - בהקשר לסיום עבודתו של עופר דקל, שהיה השליח במו"מ לשחרורו של החייל. ביום העצמאות ה-61 מתנהלים על גבו של גלעד השבוי בידי צר-קרבות של חילופי-האשמות, שלא מועילים לעניין. האב עצמו, נועם, יצא לחפש מזלו באמריקה - אולי משם תבוא הישועה.
|
|
|
"כל שלא יכלו לברוח... נהרגו על קידוש השם במיתות משונות, קשות ומרות: קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים; וקצתם קיצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים; וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום לחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אמותם והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים. ונשים מעוברות בקעו בטנן והוציאו העובר וחבטו בפניהן; וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים וקיצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול החי מן הבטן... ולא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהן".
|
|
|
|