|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בדיקה של הנתונים היבשים לרגל יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל, מגלה: מצבה של ברית הדמים שלנו עם הדרוזים מעולם לא היה טוב יותר ● ד"ר לכלכלה טל שחור בדק את מצב ההקצאות התקציביות והקרקעיות לישובי העדה ולא מצא שום סיבה להתנצל
|
|
כבר לא צריכים רובה כדי להרגיש משולבים. דרוזים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
התקציב הממשלתי לנפש ברשויות היהודיות והדרוזיות
|
|
|
|
|
"בלי העוזי לא רואים שהוא דרוזי", הוא אחד החרוזים בעזרתם מנסים גורמים שונים לתאר את יחסה של המדינה לעדה הדרוזית בישראל. כוונתם לומר, שהמדינה מתייחסת לדרוזים רק כאשר הם משרתים בצבא, ואילו במערכת האזרחית מתעלמים מהם ואף מפלים אותם לרעה. יום הזיכרון ויום העצמאות שמגיע בעקבותיו הם זמן טוב לבדוק את נכונות טענה זו.
אחד הדברים אותם כדאי ואפשר לבדוק בהקשר זה הוא התקציב שמעבירה הממשלה לרשויות המקומיות. חשוב לציין, שתקציבי הרשויות המקומיות כוללים לא רק שירותים מוניציפאליים כמו איסוף אשפה, אלא גם חלקים ניכרים מתקציבי החינוך, הרווחה והפיתוח. הטבלה שמשמאל מציגה את התקציב הממשלתי לנפש שמועבר לרשויות יהודיות והדרוזיות בשנים האחרונות.
כפי שאפשר לראות, התקציבים ברשויות הדרוזיות גדולים בהרבה (יותר מפי שניים). ממצאים אלה אינם יכולים להעיד על כך שהתמיכה ברשויות הדרוזיות גדולה מדי, שכן, מצבן החברתי כלכלי של הרשויות הדרוזיות בישראל פחות טוב, ולכן הן זכאיות לתמיכה גדולה יותר. אולם, אם נזכור שמימון תקציבי הממשלה מגיע ממיסים, ושאת המיסים משלמות השכבות העשירות יותר (שכוללות, בעיקר, יהודים), אפשר לקבוע במידה רבה מאד של סבירות, שמדינת ישראל "לוקחת כסף מהיהודים ומעבירה אותו לדרוזים".
טענה נוספת שעולה לפעמים נוגעת לגודל השטח שמוקצה לדרוזים. כדי לבדוק טענה זו, נשווה את מספר המטרים המרובעים לנפש שמיועדים למגורים במגזרים היהודי והדרוזי. בעוד ליהודים מוקצים 90 מ"ר לנפש למגורים, לדרוזים מוקצים 104 מטרים רבועים. כפי שניתן לראות, כמות המ"ר לנפש למגורים במגזר הדרוזי גדולה מזו של המגזר היהודי.
כנגד ההשוואה הנ"ל ניתן לטעון שהשטחים שמשפיעים על איכות החיים של התושבים אינם רק אלה המיועדים למגורים, אלא גם שטחים שמיועדים לשימושים ציבוריים כמו חינוך, תרבות, מסחר וכד'. גם בהשוואת מספר המטרים המרובעים לנפש המיועדים למגורים וגם לשימושים ציבוריים אחרים – 104 מ"ר ליהודי ו-119 מ"ר לדרוזי, ניתן לראות כי במגזר הדרוזי מספר המ"ר לנפש גדול יותר.
המסקנה הראשונה העולה מהדברים הנ"ל היא שגם רואי השחורות שבינינו ייאלצו להודות, שבכל הקשור להקצאת משאבים המדינה מזהה את הדרוזים גם כשאין להם עוזים (וגם לא M-16 או גליל). מסקנה נוספת, לא פחות חשובה, היא שאחרי 61 שנות מדינה, הגיע הזמן שלא נקבל כל כך בקלות כל טענה על אפלייה, קיפוח, אטימות וחוסר סובלנות. ולפני שאנחנו שוקעים בהתלהבות רבה כל כך ברגשי אשמה, נבדוק את הנתונים עצמם. אולי המצב לא כל כך נורא כמו שמשום מה חלקנו אוהבים לחשוב.
|
|
ד"ר טל שחור הוא מרצה בחוג לכלכלה וניהול של המכללה האקדמית עמק יזרעאל
|
|
| תאריך:
|
01/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2009
|
|
ד"ר טל שחור
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מה טוב כאן?
|
2/05/09 08:17
|
|
|
|
2
|
|
אזרח דרוזי
|
2/05/09 12:38
|
|
|
|
3
|
|
טל שחור
|
2/05/09 13:53
|
|
|
|
|
|
אזרח דרוזי
|
2/05/09 23:43
|
|
|
|
4
|
|
אביב שדה
|
3/05/09 10:22
|
|
|
|
|
|
אזרח דרוזי
|
3/05/09 19:15
|
|
|
|
5
|
|
פרח שרוף
|
4/05/09 07:48
|
|
|
מראשית ימיה הורכבה לבנון מפסיפס של עדות וקבוצות חברתיות מגוונות: סונים, שיעים, נוצרים על כיתותיהם השונות, דרוזים ועלאווים. יכולתן של קבוצות אלה לקיים מדינה במרחב שבין ג'בל עאמל שבדרום לבין טריפולי שבצפון, התבססה על חלוקה מוסכמת של עמדות הכוח במערכת הפוליטית, על-פי מפתח עדתי: הנשיא – נוצרי מרוני, ראש הממשלה – סוני, ויושב-ראש הפרלמנט – שיעי. גם בבית הנבחרים קיימת חלוקה נוקשה במסגרתה מוקצה מספר קבוע של נציגים לכל עדה. כך, 128 חברי הבית נחלקים ל-64 צירים נוצרים (34 מרונים, 14 יוונים אורתודוכסיים, 8 יוונים קתוליים, 5 ארמנים אורתודוכסים, 1 ארמני קתולי, 1 אנגליקני 1 פרוטסטנטי) ו-64 צירים מוסלמים (27 סונים, 27 שיעים, 8 דרוזים ושני עלאווים). הבחירות עצמן הינן בחירות אזוריות, כאשר בכל אזור מוקצה מספר קבוע של נציגים לכל עדה. הנציגים עצמם נבחרים על-ידי כלל הבוחרים באזור הבחירה. מערכת הבחירות הנוכחית הינה החמישית במספר מאז סיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית בשנת 1989.
|
|
|
|
|
בספטמבר 2007 (ערב ראש השנה) הגיעו לסניף מפלגת העבודה בבאר שבע שלושה מבכירי המפלגה: השרים שלום שמחון ובוז'י הרצוג, והמזכ"ל איתן כבל. השלושה הגיעו לא רק כדי להרים כוסית לחיים עם פעילי המפלגה לקראת השנה החדשה. באותה תקופה הראו הסקרים כי אם הבחירות היו מתקיימות היום, כלומר אז, הייתה המפלגה בראשות אהוד ברק מקדימה ב"פור" ענק את קדימה בראשות אהוד אולמרט. עובדה זו ואחרות, הביאו את בכירי המפלגה לנסות ולפקוד כמה שיותר חברים, וזו אחת הסיבות ששלושה מבכירי המפלגה מצאו לנכון לבקר בסניף הדרומי באותו יום ובאותה שעה.
|
|
|
|
|
השבוע הוונוס תהיה במנעד לאסטרואיד יונו בתאריך 1.5 ובהמשך הוונוס בריבוע לכוכב פלוטו בתאריך 2.5. הכוכבים מארס, ונוס והאסטרואיד יונו יחדיו, מסמלים תחילת תקופה בה הכוונות חיוביות יותר, גם במישורים בינלאומיים ואולי אף כוונות ליוזמות שלום. אולם, כוכב פלוטו עלול להכניס קינאה, צרות עין ואי-נוחות לאווירה. במישור אחר, אפשר לצפות שהחושניות, ההתלהבות והתובענות לתשומת לב עלולות לצאת משליטה.
|
|
|
|
|
מכל עבר נהרו ההמונים וגדשו את בית הכנסת המפואר והגדול אשר עומד "לשם ולתהילה" במרכזה של השכונה החדשה, שכונת כפר גנים ג' ההולכת ונבנית, גדלה ומתפתחת מיום ליום. צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, ילדות וילדים התקבצו מכל עבר אל "משכן הקודש" כפי שרבים מאנשי השכונה מכנים את בית התפילה שהפך עם השנים האחרונות מאז היווסדו בשלהי שנת 1994 להיות גם מרכז של פעולות ופעילויות תורניות - רוחניות ענפות ולא רק לאנשי וחברי הקהילה הרשומים והמשלמים "מיסי חבר". כמו למשל: שיעורי נשים וגברים, חוגי ילדים, פעילות צדקה וחסד, סעודות מצווה מגוונות ועוד. ובעיקר - טקסי בר מצווה ואפילו לנערים שלא מאנ"ש, כמעט מדי שבת בשבתו. "נערי הבר מצווה", כפי שאנו נוהגים לכנותם ב"בית מקדש מעט" שעל-ידי קהילת מוריה מתקבלים באהבה אהבתית, בחום חמים ובקירוב גדול ביותר. ובאופן אישי יכול אנוכי להעיד על כך, שהרי דלתותיה של קהילת מוריה נפתחו לא רק לנערי שאנוכי זוכה להכינם, בהתנדבות וללא תמורה כספית, אלא, למשפחתי ולי כשהחלטנו לפני מספר חודשים להעתיק את מקום מגורינו הקודם ולרכוש דירה חדשה לא הרחק מבית הכנסת.
|
|
|
|
|
לפני תקופה ארוכה יחסית, טענתי שמדינת ישראל לא תוכל לשאת את צה"ל הנוכחי על כתפיה מסיבות שונות, אך המרכזית שבהן היא הסיבה הכלכלית. מדינה אינה מסוגלת לשאת בהוצאות ביטחוניות עצומות לאורך שנים. צפיתי את המשבר הזה כפי שרבים אחרים עשו לפני אך החרישו משום שחששו לעורר ויכוחים. טענתי שלצער כולם, הסיסמאות המלכדות של פעם אינן עושות יותר רושם, ודאי לא על מגזרים גדולים למדי ורבדים חברתיים בישראל, לכן יש לראות את המציאות נכוחה ולא לטמון את הראש בחול. קיטונות של גידופים "חטפתי" מטוקבקיסטים חדורי להט פטריוטי וכוונות חינוכיות מטופשות.
|
|
|
|
|
