נסדקה התיזה שהציג הפרשן לענייני ערבים,
אהוד יערי, במאמרו מ-31.07.08 אודות ההזדמנות שנפלה לחיקה של ישראל עת החליטו בלבנון, פה אחד, על "אסטרטגיה הגנתית".
אולי מהמיית לבו של הפרשן נכתב המאמר אודות מתינותו של נסראללה, המותיר בידיו של ראש הממשלה, מישל סולימאן, את האמירות הלוחמניות בדבר "שחרור" חוות שבעא והר דב. על-פי יערי, סוֹטָה חיזבאללה מְגִישָׁה כביכול התקפית, מאיימת ומתגרה - לדפוס התנהגות של מִגְננה וּבלימה. "נסראללה מחפש כעת", כך כתב יערי לפני עשרה חודשים, "הסדרים חדשים כיעד עליון עם יריביו בביירות, ולא הרפתקאות בגבול".
אך הנה היום מפרסמת סוכנות הידיעות האירנית (IRNA) את אי-הסכמתו של מישל עוון לפירוק חיזבאללה מנשקו. לטענתו, "כל עוד נמשך הסכסוך הערבי-ישראלי, אין לדבר כלל על פירוק החיזבאללה מנשקו".
מישל עוון, "מתהפך סדרתי": "הגנרל", "האופוזיציונר", "הגולה", "אנטי-סוריה", "בעד סוריה", "מפקד צבא לבנון", "ראש תנועת הזרם הפטריוטי החופשי", "ראש סיעת שינוי ורפורמה", "המארוני", "ראש ממשלה צבאית של מזרח בירות", "שנוא-לב של הסורים", "פרטנר של מפלגות פרו סוריות", "מתנגד לממשלת סניורא", "בעד שילוב חיזבאללה בפוליטיקה הכלל ארצית", "בעד ממשלת איחוד לאומי".
עוון קושר את הסכסוך הערבי-ישראלי בפירוק חיזבאללה מנשקו. לא ייתכן שידונו בפירוק החיזבאללה בטרם נפתר הסכסוך, שהרי ישראל עלולה לפלוש שנית ללבנון. מה שהצליח נסראללה לעשות באמצעות נשקו לא עשתה שום מדינה ערבית לפניו. נסראללה הסיג את הצבא הישראלי מאזורי הכיבוש. "צבא אמיץ כזה לא מפרקים מנשק".
במה מדובר? איזה נשק הגנתי לא מפרקים? האם הכוונה לזלזאל 2 בעל 600 הקילוגרמים של חומר נפץ דפנסיבי? או הפאג'ר 5 בעל 90 הקילוגרמים של חומר נפץ הגנתי? או אולי הפאג'ר 3 בעל 30 הקילוגרמים המגננתיים? יכול להיות שמתכוונים להוריקן 220 ששיפץ את הרכבת בחיפה באמצעות 70 קילוגרמים וגבה 8 הרוגים דפנסיביים?
מישל עוון, אשר במשך חמש עשרה שנים ישב בגלות צרפת וזכה לתמיכת ישראל במשך כל השנים, הופך למליץ היושר של הגרועה באויבות ישראל. עוון מתחבר לכוחות שיעיים במאבקו נגד הנשיא סניורא.
הגיע הזמן לברר אחת ולתמיד.,מי עם מי שם מי עם מי. אם אין אני לי אין לי מי.