בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העירייה לא הייתה גלויה עם התובעים בעניין מהותי ביותר: תכלית ההפקעה ● בענייננו שיווק מגרשים אינה תכלית ראויה להפקעת שטח הקרקע וכאשר היא מגיעה במסווה של סלילת כביש היא אף גובלת בזלזול
|
במסווה של הפקעה לצרכי ציבור, קרקעות הופקעו לצרכיהם של בעלי ההון [צילום: אבנר שמיר]
|
|
|
|
|
הפקעה לצורכי ציבור אמורה להיות הפקעה לצורכי ציבור ממש, כגון - למטרת שטחים ירוקים, הרחבת דרכים, שימור אתרים, מבני ציבור הנקובים בחוק והכול בהתאמה לסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965. כמובן שהפקעה לצורכי ציבור צריכה להיות מוגדרת מראש מבחינת שיעורה ומטרתה, והשיקולים של ההפקעה צריכים להיות גלויים ושקופים, ולכלול את זכויותיהם של הנפגעים מהתוכנית הפוגעת כולל התחשבות והתחשבנות בעניין שיעורי הפיצויים המגיעים לנפגעים מהקופה הציבורית. עוד יש לדעת, כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ומשרד מהנדס העיר מהוות רשויות מנהליות, אשר חלים עליהן כללים שונים מאלה החלים על פרטיים, וזאת מפאת הכוח והסמכות שבידי הרשות המנהלית, לעומת מי שניצב מולה. האזרח הקטן נותן קרדיט רב לרשות המקומית ולרשות הרישוי ויוצא מתוך הנחה כי דרישותיה של רשות מנהלית כמו גם של כל גוף ציבורי הן דרישות המושתתות על החוק וכי כל מהלכיה הינם בהתאם לכל דין ובתום לב. האזרח הקטן אינו מעלה בדעתו כי בבואו לקבל מידע או לדרוש דרישה מהרשות המנהלית, ניצב מולו נציג מתוחכם ומתחכם של הרשות, שכל מטרתו היא להערים על האזרח במקרה הטוב - ולהונות אותו במקרה הגרוע, ביודעו ובנצלו את המצב בו הרשות המנהלית מהווה מנגנון רחב יריעה הכולל בתוכו יועצים ועורכי דין, ואילו האזרח הקטן הוא בדרך כלל חסר אמצעים ואינו מיוצג. האזרח הקטן בדרך כלל מאמין לנציג הרשות המנהלית, כאשר מוגש לו, לאזרח, חשבון לפירעון או דרישה אחרת כלשהי, והוא סמוך ובטוח כי החיוב או הדרישה - בדין יסודם. במציאות - לא תמיד כך הם פני הדברים, ויש מקרים רבים בהם דרישות הרשות המנהלית הן מופרזות או אף מופרכות, והשירות שהאזרח מקבל ממנה הוא חלקי, מוטה, מטעה וטומן לו פח. כך קרה בשכונת מגורים - שיכון דרום בזיכרון יעקב, בה בוצעה הפקעה לצורכי ציבור של 40% משטחי המגרשים, על-פי תוכנית מתאר חדשה פרי יזמת מנהל מקרקעי ישראל. בשטחי ההפקעות - במסווה של שטח פתוח לצורכי ציבור - נבנו ...בתים למכירה, [או שנמכרו מגרשים לבנייה], לאחר שהמגרשים הופקעו מהתושבים ללא תמורה... ראה גם ת"א 661/97 אזיס אליהו ורחל אברהם נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מרחב תכנון תל אביב, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צ' ברון, פסק דין מיום י"ד באב תשס"ד [4 באוג' 2004]. פסק הדין מופיע בתקדין - תק-מח 2004 (3) 5425. בתיק זה מדובר בבעלי זכויות מוגנות בקרקע אשר ניהלו במשך עשרות שנים [מאז 1959] בית עסק קטן שהיווה מקור פרנסה להם ולעובדיהם. אלא שהמבנה והיעוד בהם מדובר היו בניגוד לתוכנית המתאר החלה, ובמצב דברים זה הונפק מדי מספר שנים אישור של שימוש חורג, שהוארך מעת לעת. בבוא היום, נטען על-ידי עיריית תל אביב כי השטח בו מדובר אשר כולל את בית העסק - מיועד להפקעה לצורך סלילת כביש ולכן התוקף של ההיתר פג ולא יינתן עוד היתר לשימוש חורג. בעלי הזכויות בקרקע לא קיבלו את עמדת העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ופנו למצות את זכויותיהם בערכאות. במהלך המשפט נתגלו דברים מעניינים, אף מפתיעים ובלתי צפויים: תכלית ההפקעה לא הייתה כלל סלילת כביש אלא ...שיווק מסחרי של מגרשים לבנייה, וה"סלילה" בה מדובר הייתה אחיזת עיניים והטעייה. העירייה הטעתה את התובעים גם בעניינים אחרים. להלן ציטוט סיכום פסק הדין ככתבו וכלשונו: "במקרה דנן הנתבעות פעלו בחוסר תום לב קיצוני ומטרותיהן לא היו כשרות. העירייה לא הייתה גלויה עם התובעים בעניין מהותי ביותר: תכלית ההפקעה. בענייננו שיווק מגרשים אינה תכלית ראויה להפקעת שטח הקרקע וכאשר היא מגיעה במסווה של סלילת כביש היא אף גובלת בזלזול. התנהלותה של העירייה במקרה זה אינה ראויה. העירייה הטעתה את התובעים גם בעניינים נוספים. העירייה העניקה לתובעים רישיונות מזה עשרות שנים וביום 28/11/1996 אף החליטה לתת ארכה של שנתיים לפעילות העסק. למרות זאת, חודשיים לאחר ההחלטה בעניין הארכה העירייה הודיעה לתובעים כי עליהם להסתלק מהשטח. מעבר לכך , דרכים לצמצום נזק התובעים כלל לא נבדקו על-ידי העירייה והיא התעלמה מזכותם של התובעים לפיצוי הוגן. במצב הנתון בפניי אין ספק כי הנזק שיגרם לתובעים הוא לאין שיעור גבוה מהתועלת שתצמח לציבור מההפקעה. בהתחשב בנסיבות האמורות, באיזון בין זכות הקניין והזכות לפרנסה של התובעים לבין הצורך הציבורי בהפקעה, הכף נוטה באופן ברור לטובתם של התובעים. לפי כל האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת אליהו אזיס ורחל אברהם ודוחה את התביעה שכנגד מטעם עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אני קובעת כי אין להפקיע את הקרקע ואין למסור את החזקה בה לעיריית תל אביב". פסק הדין מציג בפני הקורא סיפור מהחיים של התנהלות מול העירייה והוועדה לתכנון ולבנייה, אשר שלא כדין גוררות את האזרח הנזקק לשירותי רישוי מהן להתדיין בין כותלי בית המשפט במשך שנים כדי להגיע אל שלו, דבר שהיה יכול להימנע ואף צריך להימנע בהתנהלות נאותה של הרשות.
|
תאריך:
|
02/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/06/2009
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
הניו-יורק טיימס מדווח כי אם מדיניות ישראל לא תשתנה ולא תוקפא הבנייה בהתנחלויות תשקול ארה"ב להשעות את התמיכה המסורתית בישראל באו"ם, לרבות הימנעות מהטלת וטו אמריקני במועצת הביטחון של האו"ם בנושאים שישראל מתנגדת להם. אומנם ישראל היא ריבונית במדיניותה, אולם אין לזלזל בתמיכתה המסורתית של ארה"ב במועצת הביטחון.
|
|
|
לו הייתי עומדת בראש אחת מתנועות השלום, הייתי עורכת, כמחאה על תרגיל פיקוד העורף ל'מוכנות למלחמה', תרגיל 'מוכנות לשלום'. זה היה תרגיל מנטלי, אשר מעודד את ישראל להתכונן לשלום. שלא יהא כל ספק: ההתכוננות כלשעצמה לאירועים מאירועים שונים הינה ראויה, אך אם זה כל מה שעושים, זה לא מספק. על ישראל להתכונן מנטלית לשלום.
|
|
|
בפעם השישית יתקיים החל מן ה-8 ליוני בסינמטקים של תל אביב, חיפה, וירושלים 'פסטיבל הקולנוע הצרפתי' המכונה Rendez-Vous שמשמעו: "פגישה". אין ספק שלחובבי הקולנוע צפויה הנאה רבה, שכן הניחוח והחן הצרפתיים מציגים לא פעם קונטרה ראויה לקולנוע האמריקני הנפוץ והמקובל.
|
|
|
יש האומרים כי כל מה שאתה חושב עליו, ומקדיש לו תשומת לב, מגיע אליך בסופו של יום. אנשים 'רוחניקים' יכנו זאת 'כוח המשיכה'. אם בחור סבור שחברתו תעזוב אותו ועסוק בכך כל היום, הוא מטריד אותה בשאלות תובעניות בנוגע ל"עד כמה היא אוהבת אותו", נלחץ כאשר היא יוצאת מדירתם המשותפת, מתחקר אותה על כל גיחה שלה מחוץ לבית או שיחה עם גבר אחר, ומביע שוב ושוב בפניה את החשש שהיא "תעזוב אותו". התוצאה: הגם שהיא מעולם לא התכוונה 'לעזוב אותו' לפני כן, תחושת המיאוס שתחוש מן השאלות הטורדניות, מן המעקבים ומן החקירות, תביא אותה לעזוב אותו, רק משום שאינה יכולה לחיות עם רעשי הרקע אשר נובעים מחוסר הביטחון שלו.
|
|
|
שמן הלועזי של החמוציות - cranberries. בשל חמיצותו, קיבל הפרי בעברית את שמו חמוציות. מקור הפרי אצל האינדיאנים בצפון אמריקה, אשר האמינו בסגולות הריפוי שלהן למחלות רבות. על-סמך הידע המסורתי, נערכו מחקרים קלינים רבים אשר איששו את יתרונותיו הבריאותיים של הפרי.
|
|
|
|