|
|
הסוכנות היהודית [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
מאות ממנהיגי העם היהודי הגיעו אלינו מכל קצוות תבל לדיוני עצרת הסוכנות היהודית המתכנסת בימים אלו בירושלים. מאות שמייצגים מיליונים מבני עמנו העושים למען מולדתם - מדינת ישראל. מאות שמציינים היסטוריה מרתקת. מאות שמייצגים עתיד מזהיר.
כאשר אני מנסה לסכם את עשייתה ואת הישגיה של הסוכנות היהודית בכל שנותיה אלו, נראה כי אלו מתאימים יותר למתושלח בן 800 שנה ולא לארגון בן 80. טביעות אצבעותיה של הסוכנות היהודית נמצאות בכל תחומי החיים של העם היהודי ובכל אתר ואתר בישראל. הסוכנות היהודית היא הביטוי המעשי של שותפות הגורל ושותפות העשייה שבין היהודים בתפוצות לבין אחיהם ואחיותיהם בארץ ישראל.
מיום הקמתה הציבה לעצמה הסוכנות היהודית מטרה: לקבץ יהודים מכל מקום ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל - מדינה שתהיה מבוססת על צדק ושוויון, מדינה שתהא אור לגויים.
כבר בימיה הראשונים הבינו מייסדיה כי כדי להגשים את החזון "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", יש צורך לא רק בתפילה אלא באמצעים, בשתדלנות פוליטית ובהגשמה. כך הוקמו שורה של מכשירים פיננסים לגאולת הקרקע כמו הקרן הקיימת, קרן היסוד, אוצר התיישבות היהודים - אמו-הורתו של בנק לאומי דהיום. גם חלקה של העבודה המדינית מול הקהילה הבינלאומית לא נפקד והתחילו פעולות לעידוד עלייה, הוקמה "עליית הנוער" ונבנו ישובים חדשים בישראל.
שנים רבות, עד להקמת המדינה ב-1948, פעלה הסוכנות היהודית כמדינה שבדרך, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ההסתדרות הכללית.
תרומתם של מנהיגיה כמו: ד"ר חיים ויצמן, ד"ר חיים ארלוזורוב, ד"ר ארתור רופין וכמובן דוד בן-גוריון, כמו גם של רבים וטובים אחרים לא תסולא בפז.
יכולתה של הסוכנות לבצע את ההתאמות הנדרשות ואת השינויים המתבקשים מול מציאות משתנה בסדרי עדיפויותיה, בתחומי פעולתה ובדרכי עבודתה, יכולים לשמש דוגמה ומופת לאין-ספור ארגונים בעולם, ומסבירים את רעננותה גם לאחר שמונים שנות קיומה.
דבר אחד עמד ועומד ביסוד פעילותה: שותפות ואחריות משותפת. התפיסה כי בנייתה של מדינת ישראל, קליטת עלייה ושיפור החברה, אינם רק עניין לישראלים אלא, לא פחות, של היהודים בתפוצות, כשם שחינוך יהודי ומניעת התבוללות אינם רק עניינם של הקהילות בעולם אלא גם של מדינת ישראל.
שותפות זו של העם היהודי בגולה עם אחיו ואחיותיו שבארץ ישראל בארגון עלייה בלתי-ליגלית, בהתיישבות הכפרית, בבניית ערי פיתוח לעולים חדשים, בפינוי המעברות, במבצעים מופלאים כמו "מבצע משה" ו"מבצע שלמה" - סיפור הבאתם ארצה של עולי אתיופיה כמו גם המסע הארך וחסר הפשרות לפתיחת שערי בריה"מ ולהבאתם ארצה של יותר ממיליון יהודים משם תוך פרק זמן קצר.
עתה מתרכזת הסוכנות בפיתוח הנגב והגליל, בהבאת בני נוער לארץ במסגרות כמו "מסע" ו"תגלית", ושמה דגש על חינוך יהודי בעיקר באמצעות חוויה אישית במדינת ישראל.
המשבר הכלכלי הנוכחי בעולם מייצר דווקא הזדמנויות חדשות במדינת ישראל.
גודלנו, או ליתר דיוק קוטננו, אינו נותן לנו להיות יצרן גדול או צרכן גדול, אבל יתרוננו היחסי - החוכמה, היוזמה, החוצפה והזריזות המחשבתית - מאפשר לנו להפוך למעבדה עולמית. כאן יכולה וצריכה לבוא לידי ביטוי השותפות החדשה של חלקי העם. לא רק שותפות פילנתרופית אלא גם שותפות של חוכמה, שאליה תתלווה שותפות עסקית. לכל אלו נדרשת גם התקדמות לשלום. אני רואה בתהליכים המתרחשים בעולם ובאזורנו פתח חשוב והזדמנות גדולה.
הסוכנות היהודית דנה שוב ברפורמה שמשמעותה התאמת הארגון למציאות של המאה ה-21. לא עוד המבנה היותר מיושן שהתאים למאה הקודמת, אלא ארגון חדש עם יעדים חדשים מותאמים לרוח הזמן ולשינויים שחלו בעולם כולו וביחסי מדינת ישראל והתפוצות.
ראשי המגביות, אגב בדומה למה שהכרתי עת שירתתי כדובר יושב-ראש ההנהלה שמחה דיניץ ז"ל, תובעים "להוציא את הפוליטיקה" מהארגון. כוונתם היא הוצאת המפלגתיות הישראלית. הואיל ובחיים ארגוניים אין חלל ריק, בדרך-כלל, זו מוחלפת בפוליטיקה פנים מגביתית אמריקנית או בפוליטיקה פנים ארגונית אחרת. סלידתם של ראשי המגביות, בעיקר אלו בארה"ב, מהעסקנות המפלגתית של הבריתות הציוניות בגולה אינה צריכה להביא לשפיכת התינוק עם המים. הרעיון המרכזי של ייצוג המפלגות הישראליות בזרועות הביצוע של הסוכנות היהודית בא כדי להדגיש כי בשותפות תפוצה-ישראל בפעילות בתוך מדינת ישראל יש לפרטנר הישראלי זכות לדגש מיוחד בקביעת סדרי העדיפויות ברמת היישום. המדיניות נקבעת במשותף על-ידי התורמים וישראל, הפיקוח בידי התורמים והביצוע נתון בידי הישראלים החיים כאן, מודעים לשלל האילוצים שמחייבים החיים בישראל ומשלמים גם מחיר הכישלונות, אם חלילה ישנם כאלו. את צרכי מדינת ישראל, כמקובל בכל משטר דמוקרטי, קובעות המפלגות על-פי תוצאות הבחירות. בעל הקול הוא בעל הדעה ולא בעל הכל. אין עדיפות לגודל חשבון הבנק אלא רק לתוצאה בקלפי.
העצרת המתכנסת חייבת בקביעת יעדים חדשים: יותר חינוך יהודי בגולה ויותר הפניית משאבים לפיתוח הפריפריה ולקידום מחשוב ותקשוב מערכת החינוך בישראל תוך הקטנת הפער הדיגיטלי בין אוכלוסיות בארץ.
דווקא בעניין הרפורמות הארגוניות עדיף להתרכז במה שאפשר ולא במה שרצוי, ולהשאיר למדינת ישראל לקבוע את סדרי עדיפויותיה כמקובל בכל מדינה דמוקרטית.
אני משוכנע כי יושב-ראש ההנהלה החדש, נתן שרנסקי, יידע להוביל מהלך חיוני זה של התאמת יעדי הארגון ומבנהו למאה ה-21.
