ההחלטה המדינית-ביטחונית של ממשלת ישראל לפיה צה"ל לא יפעל בתחומי הערים בית לחם, רמאללה, יריחו וקלקיליה, כמחווה כלפי הרשות הפלשתינית, אינה כלל הקלה לתושבים בערים אלו - אלא היפוכה של הקלה. מדובר בצעד ברור נגד האוכלוסיה המקומית, וימים יגידו האם זו הקלה או הכבדה.
כפועל יוצא של יציאת צה"ל - ייכנסו וימלאו את החלל הריק כנופיות הטרור, ולמרבה הפרדוקס, כל זאת בעידוד השמאל והתקשורת הרוצים, לכאורה, בטובתם של הפלשתינים...
כפועל יוצא מחדירת הכנופיות לשליטה בערים אלו תיווצר הכבדה מהותית על התושבים, על מי מהם שלא עוסקים בטרור, כי אלה יצטרכו לשאת בעולם הכבד של הטרוריסטים, ולהיות נתונים למרותם השרירותית. מדובר בשלטון של פורעים על אזרחים, תוך הפעלת מנגנוני שכנוע כלפי האוכלוסיה המקומית לתמיכה בטרור הפוגע בראש ובראשונה באותה האוכלוסיה התומכת.
בנוסף לכך, שליטת צה"ל הייתה בערים אלו על-פי כללים ידועים וברורים. גם אם כללים אלו היו קשים במידת מה, היה ברור מהם הגבולות והייתה כתובת לכל דבר ועניין, דבר שלא יתרחש תחת שלטון פרוע ועריץ של כנופיות הטרור, שלטון אשר יציב את האוכלוסיה במצב של חוסר וודאות וסיכון.
האמירה הנכונה כי יתפתחו במצב החדש של יציאת צה"ל מהערים קיני טרור לרבות התחמשות בנשק, מחנות אימוני טרור וקייטנות שאהידים - משמעותה לגבי האוכלוסיה המקומית היא שצריך להתחיל לחיות בפחד ובמתח מתמידים.
להלן כמה סוגיות שיעמדו ביתר שאת במצב החדש בפני זוג הורים בקלקיליה:
- האם לרשום את הילד לקורס חינוכי שממומן על-ידי כנופיות הטרור - ואחר כך להפסיד אותו ולקבל תמורתו תמונה של הפעוט עם חגורת נפץ בטרם יציאתו לקרב על חייו?
- האם יש בכלל אפשרות סבירה להתנגד לקורס חינוכי מעין זה - ומה יאמרו ואיך יגיבו אלה שיקבלו תשובה שלילית להצעת הרישום של הילד לקורס?
- מה צריכה האימא לומר למרקע יום אחרי מות בנה?
- מה עושים המבוגרים ובמיוחד הילדים כשמגיעים רמי מעלה מארגוני הטרור לביקור, ומה לומר לילדים כשאבא נקרא לבירור? מדוע אבא חוזר מהבירור השגרתי במצב אחר, שונה, עד לבלי הכר? מה, לא היה משפט? ואם היה - במה הורשע ואיפה אפשר לעיין בכתבי הטענות ובפסק הדין?
בדוגמאות לעיל לא נכללו הסוגיות הכי קשות העולות תחת שלטון כנופיות הטרור.
אין בדברים אלו משום אמירה כי נוכחות צה"ל בערים מונעת את כל התופעות מעין אלו ויוצרת שלטון דמוקרטי נאור, אלא רק שיציאת צה"ל מהערים - מגבירה ומעצימה כמה סיכונים ופחדים, ומשחירה עוד יותר את המציאות, לא בהכרח בכיוונים הרצויים והנכספים על-ידי האוכלוסיה המקומית בערים.
מדינת ישראל, נכון הדבר, תדע להתמודד עם הבעיות, והפגיעה בביטחון לא תהיה מכרעת. אלא שיש להוסיף את ההתמודדות של מדינת ישראל עם בעיות שייווצרו - היא תגרע לא מעט ממצבם של האזרחים המקומיים, ולא קשה לנבא כיצד ולמה.
