תמיד ישראלי

בראש הממשלה עומד היום בן למשפחה יורדת. פרופ' בן-ציון נתניהו עקר עם משפחתו לארה"ב. שלושת בניו - יונתן, בנימין ועידו - חזרו ארצה והתנדבו לשרות צבאי מלא. אף על-פי כן, זכות בחירה לכנסת לא הייתה לבני המשפחה עד שהחליטו לשוב ארצה, לאחר נפילת הבן, יוני. למה?

בכל מלחמות ישראל חזינו באלפי צעירים, אזרחי ישראל, שנטשו הכל ושבו ארצה להשתתף במלחמה. רבים מהם נפצעו ויש אף שנהרגו. אף על-פי כן, לא הייתה להם זכות בחירה לכנסת כל עוד ישבו מעבר לים. למה?

עשרות אלפי ישראלים יושבים בחו"ל ונכללים בפנקס הבוחרים. יש להם זכות מלאה להצביע ולבחור בתנאי שישלמו על חשבונם את כרטיס הטיסה, יגיעו ארצה במועד ויתייצבו בקלפי בה הם רשומים. מה שהמחוקק פתר לחיילי צה"ל, לימאים (אם עוד יש כאלה) ולנציגיה הרשמיים של המדינה, המצביעים במעטפות כפולות, איננו מאפשר לאלפים רבים אלה. למה?

מדינת ישראל איננה מוותרת ואיננה מבטלת את האזרחות הישראלית של מי שאיננו חי במדינה. מאות אלפי אזרחים אלה חייבים להיכנס ארצה או לעזבה רק על סמך דרכונם הישראלי. יתר על כן, אם יגיעו ארצה בעודם בגיל השרות הצבאי, ייעצרו ויהיו חייבים בגיוס. רק זכות לבחור לרשויות המדינה נמנעת מהם. למה?

אני נמנה על התומכים במתן זכות חוקית לכל מי שנושא באזרחות ישראלית - יהודי, נוצרי, מוסלמי או חסר דת - ואיננו תושב בארץ, להצביע בבחירות, לבחור ואם יחפוץ בכך - יוכל אף להיבחר לכנסת (ברור שבמקרה זה יידרש לשוב ולהשתקע מיד בארץ). המניע העיקרי לתיקון זה הוא הזיקה המיוחדת שיש לישראלי בחו"ל למולדת, והרצון שלנו במולדת לשמר ואף לחזק זיקה זו בעתיד. אין כמו המעורבות והדאגה לעתיד המדינה, וההתלבטות בין הרשימות המתמודדות - כדי לחזק את הקשר, הזיקה והמעורבות בנעשה בבית.

לא אתייחס לטענה המועלית שנוהג זה של הצבעה מחוץ לגבולות המדינה מקובל במדינות רבות. אכן, מה שטוב אצלם, למה שלא יהיה טוב גם לגבינו? אתייחס רק למספר הסתייגויות מקובלות:

• התיקון בחוק נועד להגדיל את שיעור הבוחרים היהודים, לעומת בעלי זכות הבחירה בקרב המיעוט הלא יהודי - התיקון יחול על כולם, לרבות מוסלמים, נוצרים, דרוזים וחסרי דת. אכן, ינצלו זכות זו רק אותם ישראלים שמשמרים את זיקתם למולדת, תהא דתם אשר תהיה.

• התיקון נועד לחזק את המצביעים התומכים במפלגות הימין - אינני בטוח כלל כי זו אכן תהא התוצאה במבחן המציאות. מכל מקום, אפילו נכון הדבר בתנאי שנת 2009, עשוי הדבר להתהפך במציאות הפוליטית של 2015.

• יש ככל הנראה כמה מאות אלפים אזרחים ישראלים תושבי חו"ל. זוהי מסה העשויה לקנות עשרה מנדטים ואולי אף יותר. האמנם מבקשים אנו לאפשר ל"יורדים" שעזבו את הארץ לפני 50 שנה לקבוע את גורל המדינה? - מי שגורל המדינה איננו מעניין אותו לא יטרח להצביע. יש לי מספר ידידים ישראלים החיים בחו"ל - אני יודע היטב מי מהם יחפוץ להצביע ולהשפיע ומי לא יטרח.

• ולבסוף, קיימת כמובן גם סכנת הזיופים, בוחרים שיתייצבו להצביע תוך הצגת דרכון לא להם - תופעה זו מוכרת היטב גם כאן, לרבות מצביעים המתייצבים עם תעודות זיהוי של יושבי חו"ל. אכן, הגיעה העת להכניס לשימוש תעודת זיהוי מודרנית, שקשה ביותר לזייפה.

אין בידי הצעת-חוק מגובשת ומפורטת. דרושה עבודה יסודית של ועדת הכנסת שתעסוק בנושא. אל לנו להירתע מן ההסתייגויות. למרבית הבעיות ניתן יהיה למצוא פיתרון.