כשם שבמשחק המלכים יש דרגות שונות והמצליחים מגיעים לדרגת אומן ורב-אומן, כך גם במדיניות יש אומנות. כפי שצריך לדעת לשחק פוקר כהלכה כדי להרוויח – כך גם צריך לדעת להתנהל בחכמה ובערמומיות בסבך הפוליטי המורכב בו משחקים שחקנים מכל סוג ומין, כולל רמאים ומערימים.
אחד בפה ואחד בלב – זו דרך של שוטים במערך הפוליטי.
מה שמבטיחים לעם לפני הבחירות צריך לקיים אחרי הבחירות, והאמרה הנבובה "מה שרואים מכאן לא רואים משם" היא הטעייה ואין לה מקום, כי החכמה, התחכום, אמנות ההטעיה וההתנהלות המושכלת – אלה צריכים להינקט במגרש הפוליטי ולא כלפי הבוחרים.
מה שהובטח לבוחרים חייב להתקיים – השאלה הגדולה היא: איך. בתום ותמימות, בישירות ובנחישות – זה פשוט לא יעבוד, דבר שיגרום אך מפח נפש לבוחרים ונזק למדינה.
ולכן, מנהיגים גדולים נראים לעתים לציבור הסכלים כטועים, כלחיצים, כמפרי אמון – ולא תמיד כך הם פני הדברים. במבט פרספקטיבי-היסטורי – הדברים נבחנים ונגלים אחרת.
בענייננו: אי-אפשר היה לדחות בקש בדרך ישירה את דרישת חוסיין האמריקני להקמת מדינה פלשתינית, אך כמובן שאי-אפשר להסכים לשטות כזו. אז בא נאום בר-אילן ועשה את שלו; חוסיין נרגע, הרמז הובן לחכמים, ולמנהיגים עוינים קשה עם זה...
הדרישה של האופוזיציה מימין להצהיר הצהרות מרחיקות לכת - אינה מושכלת. עדיף שלא להצהיר – ולבצע ביצועים בשטח, וגם בעניין זה, עדיף להרחיב יישובים וכאילו להימנע מהקמת יישובים חדשים.
רצף היישובים סביב ירושלים רבתי מהמערב ועד הירדן חיוני הן לביטחון מדינת ישראל כמו גם לניתוק הגדה הצפונית מהדרומית, ובכך צריך להתמיד וליזום במסגרת של הרחבה. דבר זה גם נעשה, באמצעות מימוש תוכניות מתאר ישנות. אגב, תוכניות מתאר חדשות צריך ואפשר להכין, כי לאף גורם בינלאומי עוין אין לא את הידע והמידע ולא את התבונה להתנגד לכך, ומשאושרו התוכניות – לא תעמוד הטענה כי מדובר ביזמה חדשה...
בעניין ירושלים, כנושא יוצא דופן, אין פשרות ואין תחכום. בעניינה האמירות הן ברורות, תחת קונצנזוס, וגלויות. אך אין דינה כדין מהלכים טקטיים פוליטיים אחרים.
וכך גם בעניין ההתחמשות. אין שום ספק כי ההתחמשות הגרעינית של ישראל, כמדינה שפויה יחידה במרחב המזרח התיכון, היא תנאי הכרחי ליציבות ולהישרדות בהיות הכוח הגרעיני והצבאי של ישראל לא רק גורם מרתיע אלא גם – ובעיקר – גורם מבצע כשצריך. אך כדי לאושש ולחזק את ההכרחי והברור, יש לנקוט בדיפלומטיה לא פשוטה, גם לא גלויה, בהרבה מאוד נושאי-לוויין.
(כהערה במסגרת ייאמר כי גם בתחום הרכש – המדיניות אינה רק דיבור ישיר ודרישות ממוקדות כלפי הנשיא חוסיין ועוזריו, אלא לא פחות מכך מרקם יחסים עסקיים עם יצרני הענק המעוניינים למען הישרדותם במכירת אמצעי לחימה דווקא למדינת ישראל, שלה הסיכוי הכי גבוה גם להפעיל אמצעים אלה).
