בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדליקים מזגן קר-מקפיא ומתכסים בהנאה
|
למצוא דרכים אחרות להתקרר [AP]
|
|
|
|
|
יכול להיות שלא אכפת לנו מהדורות הבאים? מהנכדים שיבוא בע"ה? מהילדים? מעצמנו? יכול להיות שלא אכפת לנו מה יקרה בעוד 50 שנים? בעוד 10 שנים? לא אכפת לנו מה יקרה מחר? בימים חמים אלו של אוגוסט, נכנסים מהחוץ פנימה – לבית המוגן והנעים. אוחזים במצחנו: "נורא חם בחוץ!" מזל שיש מזגנים! באנחת רווחה מתיישבים. מדליקים מחשבים, מדליקים מכשירי רדיו או טלוויזיה, מפעילים מיקרו לחמם ארוחה טעימה. איזה חיים נוחים וטובים! אבל מה יהיה מחר? מחר אין חיים? חברת החשמל כמעט קורסת מעומס שימוש. אנו קוראים ושומעים על התחממות כדור הארץ. קוראים על חורים באוזון. הרי לחשוב על זה מפחיד. אם שקית של כריך שהכנו נקרעת מעט ונעשה בה חור, אנו ממהרים להחליף אותה או עוטפים שוב, כדי שארוחתנו לא תפגם, שהכריך ישאר רענן וטעים. אבל מה עם החיים שלנו? מה אנחנו עושים כדי לשמור על כדור הארץ, על האוויר שלנו, על החיים שלנו? על חיי הדור הבא שלנו? האם מפני שזה שייך לכולם, אז - "שהם ידאגו.."? יש ארצות בהן המושג "אקולוגי" שגור בפי כל ילד. שם המודעות הציבורית לאקולוגיה מפותחת מאוד. זה לא שהם יותר חכמים. יש מדיניות כזאת. הנושא לא יורד מסדר היום. נראה שאצלנו, בגלל הבעיות הביטחוניות, הפוליטיות, הציבוריות-חברתיות, אנו לא יכולים להיטרד ממחשבות על אקולוגיה. שהשכן ידאג. אנחנו - מספיק קשה לנו גם ככה. מדליקים מזגן שיהיה קר-מקפיא ומתכסים בהנאה. מתנתקים מהאקולוגיה החיצונית. האקולוגיה בבית דווקא נפלאה. יש מטהרי אוויר, יש המון שקיות ניילון לעטוף דברים כדי שלא יתקלקלו, או לחילופין לעטוף דברים שכבר התקלקלו וצריך לזרוק שלא יזהמו את הריחות הנעימים... יש מכשירים מנצנצים הדולקים 24 שעות ביממה שמשדרגים את חיינו באור יקרות, יש התקשרות מקוונת עם העולם. יש מכשירי מיקרו לחימום מהיר. יכול להיות שזה גן עדן? אז אולי כבר לא יהיה יותר עולם? מאחר שהממשלה לא מדריכה את הציבור ולא תובעת להנהיג שמירות מיוחדות כדי לעצור את היווצרות החורים הנפערים אומנם לאט מאוד, באוזון, מאחר שאנו לא נתבעים יותר מדי לדאוג שהאוויר בחוץ יהיה גם כן נקי – אנו יוצרים לנו בועות "אקולוגיות" קטנות (בית ממוזג ונעים, משרד מטופח וממוזג, מכונית סגורה לחוץ וממוזגת) ובהן איכות החיים דווקא נהדרת! למה צריך לצאת החוצה? הגיע הזמן שתתחילו לדאוג. יש לסגור מכשירי חשמל שאינם בשימוש. צריך לפעמים לכבות אורות. צריך להשתמש פחות בשקיות ניילון. להשתמש יותר בחומרים טבעיים, להשתמש פחות בכימיה שמנקה את הבית ומזהמת את האוויר. ואת המזגן לא חייבים כל היום בפול ווליום כי נורא חם ו"אז מה אם האוויר הנפלט מגיע ישר לחלונו של השכן המסכן. שיסגור גם הוא חלון ויתקין מזגן!" טיפים קטנים למי שלא צריך לסגור מזגן, כי אין לו מזגן...: - סגירת תריסים בשעות הבוקר המוקדמות ושטיפת הבית במים עם סבון נעים מקררת ומנעימה את השהות בו. - הצבת מאוורר ליד החלון הפתוח מזרימה אוויר נעים לבית. - אפשר לתלות סדין לח על החלון - כדאי עם מי סבון נעימים, שמפו או סבון נוזלי שאתם אוהבים – זה יכניס קצת לחות מרעננת וקרירות נעימה בבית. אז תסגרו קצת את המזגנים ותתחילו לנשום אוויר! חם, אבל טבעי. ולהזיע זה דווקא בריא וטוב ומסייע להוצאת רעלים מגופנו.
|
תאריך:
|
10/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/08/2009
|
|
צפורה בראבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
די
|
11/08/09 13:11
|
|
2
|
|
הרועץ הכלכלי
|
11/08/09 16:17
|
|
3
|
|
דניאל פיין
|
11/08/09 20:43
|
|
על-מנת לחזק את אבו-מאזן והפתח, ובניסיון לצור מראית עין של תמיכה רחבה בארגון הפתח, אישרה הממשלה את כניסתם לישראל של כ-500 חברי הנהגות הפתח מסוריה, מלבנון ומירדן, ביניהם אנשי טרור בכירים אשר היו מעורבים בפעולות בהן נרצחו ישראלים רבים. השאלה הבלתי-נמנעת שעולה מהחלטה זו היא: "מדוע בכלל לאפשר לארכי-מחבלים, עם דעות לוחמניות, להיכנס לתחומי הרשות הפלשתינית, רק על-מנת לחזק את הפתח?". מדוע לישראל להשתתף במפגן הדו-פרצופי ולחזק וירטואלית ארגון "חלש", שידו האחת קוראת לשלום וידו השנייה מדברת על זכות השיבה ואי-הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. הרי ברור לכולם, ובל נשלה את עצמנו, ששלום שכזה הוא בלתי אפשרי?
|
|
|
מנכ"ל משרד הבריאות הורה על תוכנית חירום להבאת עשרות רופאים מגאורגיה לבתי חולים ישראל. מדובר ברופאים שמתמחים בכירורגיה כללית ובהרדמה (כותרת ראשית, הארץ, יום ו', 7.8.09).
|
|
|
יושר אינטלקטואלי לא היה אף פעם חלק מן השיח הציבורי במקומותינו, ולכן יכול היה נדב תמיר, קונסול כללי בבוסטון מטעם מדינת ישראל, לצאת נגד ראש הממשלה ונגד המדיניות של ממשלתו הנבחרת. הוא אינו מחויב, כמובן, להסכים עם תפיסותיו המדיניות של בנימין נתניהו, או עם הערכים שהוא מייצג, אולם הוא איננו רשאי לעלות על המקפצה - ולהכריז על כך משם. הנוהג הקיים בארצות הברית, ולפיו אלפי עובדי ציבור ברמות השונות מתפטרים עם בחירתו של נשיא חדש, היה צריך לחול גם אצלנו. אחרת, נוצר מצב אבסורדי שלפיו העם אומר את דברו בקלפי אבל הפקידים ממשיכים בשלהם: מייצגים עמדות של מי שמינה אותם ולא זכו מחדש באמון הציבור.
|
|
|
זה מה שאמר ראש ממשלת ישראל בפתח ישיבת הממשלה (7.8.09): "הפינוי החד-צדדי מרצועת עזה לא הביא שלום, ולא ביטחון. עזה הפכה בסיס של חמאס בשליטה אירנית. לא נחזור על הטעות הזו. לא ניצור מפונים חדשים".
|
|
|
בדרך כלל אינני נוהג לקרוא את גדעון לוי לא רק בגלל דעותיו, אלא בעיקר בגלל חד ממדיותו כעיתונאי. אצל לוי אין כמה אפשרויות ואין בחירות. אצלו הדברים מאוד ברורים וחד-משמעיים: לא לצבא, לא למדינה, לא לציונות על-פי הבנת תושביה, כן לערבים, כן לפלשתינים, כן לנסיגה מהשטחים, והשאר זו שבלונה שחוזרת על עצמה מדי יום, מדי שבוע, מדי חודש.
|
|
|
|